אהבת הקריאה
הילדים בימינו יושבים מול מסכים וקוראים פחות ופחות ספרים, וחשוב להזכיר להם את ערכה של קריאת הספרים, כפי שממחיש השיר כל הכבוד לאבא של פרץ בנאי.
השיר מתאר כביכול בזבוז: אין כסף בבית, ובמקום לקנות אוכל ובגדים, האב קונה ספר. וראה זה פלא: כשהבן התבגר, לא רק שאין תרעומת בלבו על האב – אדרבה, הוא כותב לו שיר הלל. כבר בילדותו הוא הרגיש כיצד עולם הספרים מסיח את דעתו מתלאות החיים ומקשייהם, דבר שעוד פרוסת לחם אחת או בגד כנראה לא היה בכוחם לעשות. הילד יושב "בשפת השורות", כמו על שפת הים, מוקף במילים הנותנות לו רווחה ומפלט. גם האב עצמו אומר כי בתוך הספרים טמונה המתיקות של העולם – הנועם והנוחם שלהן. למעשה זהו "אוכל" רוחני החשוב מאוד לקיומו של האדם מעבר להישרדות הגופנית.
הערה: אם מקשרים את הפעילות ליום האוריינות הבין-לאומי (ב-8 בספטמבר), יש להסביר על היום ועל משמעותו ולדבר על האוריינות ועל ההנאה הצרופה שבקריאת ספרים.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- ערכו משחק מחשבתי: אתם אחראים למשפחה, אין לכם הרבה כסף. סוף החודש, ונותרו לכם 200 ₪ לקניות. מה ההוצאה העיקרית שלכם? האפשרויות:
– קונים בשר, שכבר שבועיים לא יכולתם לקנות.
– קונים נעלי ספורט חדשות לילד, שלא יתבייש בישנות.
– קונים ספר שמזמן רציתם לקרוא.
ערכו הצבעה ואחריה דיון: מדוע בחר כל תלמיד כפי שבחר?
- כעת הקריאו את השיר, והסבירו את הביטויים הקשים ואת המטפורות: "בשפת השורות", "לא חסך ספר" ו"לבוש בלואים".
מדברים
- מה היה המצב הכלכלי של הדובר בילדותו?
- מה היו סדרי העדיפויות של האב בדברים שהזכרנו בפתיחה?
- האם הילד, כשהיה למבוגר, מצדיק את סדר העדיפויות של האב?
- האם אתם מזדהים עם האמירה שלו שכשהוא ישב "בשפת השורות", כלומר היה שקוע בספרים, "כל השאר לא חשוב"? האם הרגשתם פעם איך ספר משמש לכם מפלט מדברים מעציבים או מקשיים?
- מה משמעות האמירה של האב שבספר "טמון כל הסוכר שבעולם"? האם אתם מסכימים?
- הדובר בשיר גדל בלי עושר כלכלי, אך היה לו סוג אחר של עושר. חשבו על הביטוי "אוצר מילים" – מה משמעותו? כיצד משמש אותנו בחיים העושר הזה?
- ספרו על ספר שמאוד נהניתם לקרוא. איזו חוויה נתנה לכם הקריאה?
אפשר גם
- המלצת קריאה חווייתית: בקשו מכל תלמיד לכתוב על דף, בחלק העליון, שם של ספר אחד שקרא ושמצא חן בעיניו. עליו לכתוב את שם הסופר והספר, את התוכן בקיצור רב ואת מה שהרגיש בעקבות קריאת הספר, ואת החלק התחתון של הדף ישאיר ריק. את הדפים תלו בכיתה, וכל תלמיד יבחר ספר אחד ויקרא אותו (אפשר כמובן לערוך רשימה מודפסת ולחלק). לאחר מכן כל תלמיד יכתוב בחלק התחתון של הדף חוות דעת בשמו על הספר שקרא.
בד בבד אפשר לשלוח שאלון להורים ולשאול אותם מה היה הספר האהוב עליהם בילדותם ואחר כך להשוות בין הרשימות. אפשר להזמין הורה להקריא מהספר שהוא המליץ עליו. - השיר מתאים ללמידה ביום האוריינות הבין-לאומי. אפשר לספר שפעם רוב האנשים בעולם היו אנאלפביתים. היום המצב טוב יותר, אך בהרבה מדינות יש שיעור גדול של אנשים (ובעיקר נשים) שאינם יודעים לקרוא (ראו טבלה בוויקיפדיה). לימוד הקריאה נותן לאנשים הזדמנות להתפתח ולהיחלץ מעוני וגם לפתח יכולות אישיות. אך לא די לדעת לקרוא, חשוב גם באמת לקרוא, עוד ועוד.
לדיון: כיצד לדעתכם ידיעת הקריאה מסייעת להתפתחות וליציאה מהעוני?
עם הספר: בקרב היהודים האוריינות הייתה תמיד רבה יותר מאשר בחברה שסביבם, בעיקר בזכות החובה ללמוד תורה ולהתפלל, ואפשר להרחיב את הלימוד לכיוון הזה. ספרו שהיהודים מכונים "עם הספר", ושאלו מה לדעתם מקור הכינוי. ("הספר" הוא התנ"ך.) הלימוד היה חשוב כל כך, שכבר בגיל צעיר השתדלו לחבב על הילדים את הקריאה והלימוד, למשל באמצעות מריחת אותיות בדבש ביום הראשון ללימודים. אפשר להשמיע את השיר אצלנו בכפר טודרא המספר על המסורת הזאת וללמד אותו. (אפשר גם להכין עוגיות ולטבול אותן בדבש), וכן את השיר אלף-בית המתאר את לימוד הקריאה ב"חדר" (בית ספר) במזרח אירופה.