יום השפה העברית - אליעזר בן יהודה
אנו מדברים כיום בשפה העברית לא מעט בזכות פועלו של אליעזר בן יהודה. יום הולדתו – כ"א בטבת – הוא יום הלשון העברית.
אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה
מילים: יָרוֹן לוֹנְדוֹן
לחן: מַתִּי כַּסְפִּי
כְּמוֹ הַנְּבִיאִים הַקַּנָּאִים לַשֵּׁם
הוּא קִנֵּא לַפֹּעַל וְלַתֹּאַר וְלַשֵּׁם.
וּבַחֲצוֹת, הָעֲשָׁשִׁית בְּחַלּוֹנוֹ,
הָיָה רוֹשֵׁם בְּמִלּוֹנוֹ תִּלֵּי תִּלִּים
מִלִּים יָפוֹת, מִלִּים עָפוֹת,
מִתְגַּלְגְּלוֹת מִן הַלָּשׁוֹן.
אֱלִיעֶזֶר, מָתַי תִּשְׁכַּב לִישֹׁן?
הֵן קוֹמָתְךָ כִּמְעַט אַפַּיִם שַׁחָה,
וְהָעִבְרִית, אֲשֶׁר חִכְּתָה אַלְפַּיִם,
הִיא תַּמְתִּין לְךָ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר.
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה, יְהוּדִי מְבַדֵּחַ:
מִלִּים מִלִּים, מִלִּים מִלִּים
הוּא בָּדָה מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ.
אִם נָמָה הָעִבְרִית אַלְפַּיִם, נוּ אָז מָה
הָבָה נְעִירֶנָּה וְנַמְצִיא אֶת הַיָּזְמָה,
אֶת הַמַּגְהֵץ, אֶת הַפְּצָצָה, אֶת הָרִהוּט.
בִּקְצֵה נוֹצָה בִּכְתָב רָהוּט
כָּתַב כְּרוּבִית, כָּתַב גְּלִידָה,
כָּתַב אֶת כָּל, אֶת כָּל מִלּוֹן בֶּן-יְהוּדָה.
וְעוֹד הוֹסִיף מִלִּים לִבְרֹא
וְנוֹצָתוֹ הַמְּהִירָה לֹא נָחָה.
וְהַשָּׂפָה גָּדְלָה
וְלֹא הִכִּירָה אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ,
אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ בְּבוֹא הַשַּׁחַר.
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה…
וּבֵן נוֹלַד לוֹ וְכָזֹאת הָאִישׁ אָמַר:
זֶה הַבְּכוֹר אֶקְרָא לוֹ בֶּן-יְהוּדָה אִיתָמָר,
שֶׁמִּיַּנְקוּת וְעַד קְמִילָה, מִיּוֹם בּוֹאוֹ
בִּבְרִית-מִילָה וְעַד מוֹתוֹ
כְּרוּתָה לוֹ בְּרִית עִם הָעִבְרִית
וּמִלְחָמָה לוֹ אֶת הַלַּעַז לְהַכְרִית.
אִיתָמָר אָכֵן הָיָה לְגֶבֶר,
קוֹמַת תָּמָר וִיפִי צוּרָה וָסֵבֶר,
וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיו הָיְתָה שְׂפַת עֵבֶר –
אִיתָמָר בֶּן-אָבִי
שֶׁאָבִיו הָיָה נָבִיא
גֶּבֶר כִּלְבָבִי.
אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה…
אליעזר בן יהודה (1922-1858) נולד בליטא, וכבר בצעירותו נתפס לרעיון הציוני. הוא הרגיש שהשיבה לציון אינה שלמה אם אין חוזרים גם לשפת העם היהודי – השפה העברית, ולאחר שעלה לארץ עם משפחתו הקדיש את חייו להחייאת השפה העברית שעד אז הייתה שפת ספר ותפילה בלבד. הוא ערך מילון, ובו התאים את השפה לתקופה וחידש מילים, וכן הוציא עיתון בעברית ונאבק להפיכת השפה העברית לשפת ההוראה והדיבור. על אף התנגדויות מצדדים שונים שראו בשפה שפת קודש מצד אחד או שפה מיושנת מדי מצד אחר, בזכות פועלו (ופועלם של אנשים אחרים) חזרה השפה העברית בפעם הראשונה אחרי מאות שנים להיות שפת דיבור.
בשיר מתאר ירון לונדון את מסירותו של בן יהודה, עד כדי קנאות לשפה, ואת פועלו המתמיד ומזכיר כמה מילים שהוא חידש.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- השמיעו לתלמידים את השיר בביצוע מתי כספי.
- לאחר השמעת השיר הפנו את התלמידים לעבודת חקר ברשת: עליהם למצוא אנקדוטות וסיפורים התואמים את התיאור של אליעזר בן יהודה בשיר.
מדברים
- על פי השיר, אילו תכונות היו לבן יהודה שבזכותן הצליח במפעלו? (מסירות ודבקות, דמיון, אכפתיות ועוד)
- האם לדעתכם היה חשוב להחיות את העברית? מדוע לא לאמץ שפה אירופית נפוצה כמו צרפתית, גרמנית או אנגלית, כפי שהציעו אחרים בתקופתו?
- בעקבות עבודת החקר: אילו התנגדויות היו להחייאת השפה?
אפשר גם
- הציגו לתלמידים חידושים שונים של אליעזר בן יהודה, ונסו לחדש אתם מילים לועזיות נוספות באותן דרכים. באתר האקדמיה ללשון העברית יש רשימת מילים שחידש בן יהודה, ואפשר להסביר כמה עקרונות חידוש כמו שימוש במילה עתיקה במשמעות חדשה, שימוש במשקל, הֶלְחֵם (חיבור) של שתי מילים ועוד.
- אפשר להקרין את הסרטון מחדשי השפה העברית, ובו הצעות מוצלחות לתחדישים הומוריסטיים. בעקבות הצפייה ינסו התלמידים להמציא תחדישים בעצמם וליצור סרטון דומה.
- הפעילות קוּפת המילים שלי עוסקת בהתמודדות עם אוצר מילים מצומצם.