אל תסתכל בקנקן
פתגם זה מפרקי אבות מנחה אותנו שלא לשפוט אדם או חפץ לפי הרושם החיצוני או הראשוני אלא מפנימיותו של האדם, ממהותו.
משפט זה הוא חלק מהמשנה הזאת:
רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר, הלמד מן הקטנים, למה הוא דומה? לאוכל ענבים קהות, ושותה יין מגיתו; והלמד מן הזקנים, למה הוא דומה? לאוכל ענבים בשלות, ושותה יין ישן. רבי אומר, אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו: יש קנקן חדש, מלא ישן; וישן, אפילו חדש אין בו.
המשנה מביאה מחלוקת בין שני חכמים. רבי יוסי בר יהודה טוען שעדיף ללמוד ממורה מבוגר, שהוא משל לענבים בשלים ויין ישן, מאשר ממורה צעיר, משל לענבי בוסר.
רבי יהודה הנשיא (המכונה "רבי") חולק על דעה זו וטוען: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" – אי אפשר לדעת על פי התרשמות חיצונית (של גיל, מעמד, מראה וכדומה) מהו התוכן או מהי המהות. לעתים אדם צעיר שהרושם הראשוני והחיצוני ממנו הוא שאין לו ידע, יש בו הרבה יותר הבנה וידע ממורה מבוגר.
כפי שכד ישן יכול להכיל יין מכל מיני סוגים, כך כל דבר חיצוני יכול להטעות. כדי להכיר דבר לעומק, חייבים להכיר את הפנימיות שלו. המסר לגבי הזולת חשוב מאוד – מתוך הכבוד הבסיסי שמגיע לכל אדם באשר הוא אדם, עלינו להקדיש זמן ומאמץ כדי להכיר את האחר. אל לנו לשפוט אדם על פי גילו, מוצאו, צבע עורו, המעמד החברתי-כלכלי שלו, לבושו, המגבלה הגופנית שלו ועוד.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
הצעה לפתיח: הכינו כמה עטיפות שונות (נייר, ניילון, קופסאות וכדומה) והחביאו בתוכן חפצים. על התלמידים לנחש מה יש בתוך העטיפות. שמרו לסוף משהו שקשה מאוד לנחש (למשל תכשיט זוהר בתוך קופסה גדולה ועלובה, עלה יבש בתוך קופסה מפוארת ועוד).
רשמו את הניחושים של התלמידים על הלוח, וגלו אם הם נכונים או לא רק בסוף הדיון.
קראו יחד את המקור מפרקי אבות.
מדברים
- מה משמעות האמירה של רבי?
- שערו למה רבי חושב שאין "להסתכל בקנקן"? מה אפשר להפסיד מהסתכלות כזאת?
- דבריו של רבי מכוונים לחפצים וגם לבני אדם. תנו דוגמה למצב שבו אנחנו שופטים חפץ לפי המראה שלו ולכן אנחנו עלולים לטעות.
- תנו דוגמה למצב שבו אנחנו שופטים אדם לפי המראה שלו ולכן אנחנו עלולים לטעות.
- האם אתם מסכימים עם דבריו של רבי? נמקו!
- חשבו על מקרה שבו שפטתם חפץ או אדם לפי המראה החיצוני שלו, ועם הזמן גיליתם שטעיתם.
- מי שמסתכל עליכם מבחוץ – מה הוא לא יידע עליכם? מה הוא יחמיץ?
- דבריו של רבי משקפים את המציאות שבה אנשים נוטים לשפוט אחרים לפי המראה החיצוני שלהם. האם יש דברים שאכן אפשר ללמוד על האדם ממראהו החיצוני (למשל מלבושו, מהתספורת שלו, מהאיפור שלו וכדומה)?
- לתלמידים בוגרים יותר: האם אתם מרוצים ממה שהמראה החיצוני שלכם משדר לאחרים?
אפשר גם
- השמיעו את המשנה המולחנת שהפיקה קרן תל"י:
- אפשר לקרוא את סיפור העם הגלימה החדשה של מולא אברהם, סיפור עם פרסי המתאר את היחס השונה שהאדם מקבל על פי לבושו. לסיפור עם זה יצא עיבוד של רונית חכם בשם "תאכל מעיל, תאכל".