אמנות הריאיון
יש מי ששאילת שאלות היא המקצוע שלהם! אלו האנשים שתפקידם לראיין. נתנסה בזה גם אנחנו.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- כל תלמיד או זוג תלמידים יבחרו את מי הם רוצים לראיין. לפי הגיל וההקשר, זו יכולה להיות דמות אמתית – מוכרת לתלמידים או לא מוכרת להם – דמות היסטורית או אפילו חפץ. בנושא פסח למשל אפשר לראיין סבים או שכנים על ליל הסדר בילדותם, לראיין מנהל של מפעל מצות, את משה רבנו או את מרים הנביאה, את הכוס של אליהו, וכן הלאה.
- אפשר לתת לתלמידים תפקיד של "כתב חדשות" ולבקש מהם לכתוב טור למגזין.
- השלב החשוב הוא כתיבת השאלות, אך לפני כן על התלמידים לחשוב מה יעניין את הקורא. השאלות הן שיקבעו את התשובות! מקדו את התלמידים לשאלות איכותיות, ועזרו להם לזהות שאלות סתמיות שאין בהן עניין לקורא או למאזין לריאיון. אם מדובר בדמות אמתית, הזכירו להם לשאול שאלות לא פולשניות או לא נעימות.
- הקדימו בהסבר על ההבדל בין שאלות פתוחות לבין שאלות סגורות. הקפידו שהשאלות לא יהיו שאלות של "כן" ו"לא" אלא שאלות רוחב ועומק (מה? איפה? מתי? וכו').
- הצעה נוספת: התלמידים הם תחקירני חדשות. הם נוכחים ביציאת מצרים, ועליהם לדווח עליה. חלקו את התלמידים לקבוצות, וכל קבוצה תקבל משימה: לערוך תחקיר על חלק אחר של סיפור יציאת מצרים – העבדות, הגזרות, המכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף. בכל קבוצה התלמידים יקראו מידע על המאורע, יחליטו יחד על שאלות התחקיר, ואז יחלקו ביניהם את התפקידים – אחד יהיה התחקירן, והאחרים יהיו הנשאלים. הקבוצות ימחיזו את התחקירים בפעולה לפני הכיתה, לפי סדר ההתרחשויות, והנה דרך חלופית ומעניינת לסיפור יציאת מצרים בכיתה!