אמנות מתוך האדמה

אמנות אדמה היא אמנות פיסולית שראשיתה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית. באמנות זו האמנים פועלים ממש בנוף, במרחב פתוח ולא עירוני, על ידי שימוש בחומרים טבעיים (כמו אדמה, סלעים ועץ) בצד חומרים מלאכותיים ליצירת סביבה פיסולית. בשל החומרים שמהן עשויות עבודות האדמה, קיומן של רבות מהן הוא ארעי, ולכן הצילום הוא אמצעי לתיעוד ולהצגה של העבודות.

מזח לולייני נחשבת אחת מן היצירות החשובות ביותר בפיסול של המחצית השנייה של המאה ה-20 ובאמנות האדמה. האמן האמריקני רוברט סמיתסון בנה אותה בשנת 1970 במשך שישה ימים מאבני בזלת ואדמה. המזח, בצורת ספירלה, נמצא בחוף ימת המלח הגדולה שביוטה. עליית מפלס המים במשך השנים פגעה ביצירה, שינתה אותה ואף הסתירה אותה לזמן מה.

החלל הרואה של ג'יימס טורל (1992) מוצגת בגן הפסלים של מוזאון ישראל. זהו חלל שבתקרתו חלון לשמים. בתוכו מרגישים כמו חלק מהאדמה ורואים רק את השמים ממעל.

אמנות האדמה של ת'יידן בויס של האמן ריצ'רד האריס בנויה ממעגלים מחזוריים של תלוליות אדמה. בתלוליות נשתלו עצים מזנים שונים שהסתירו לבסוף את התלוליות. 

היצירה חתונה של מיכה אולמן מציגה עקבות של חתונה מבוימת שהתקיימה במקום ושבה נשפכו על המשתתפים דלי חול, כך שרק המקום שבו עמדו הם או הרהיטים נשאר ללא כיסוי והשאיר את עקבותיהם. אפשר להציג את הסרטון במלואו או חלקים ממנו (מדקה 4 מוצגת היצירה הסופית).

מיכה אולמן (יליד 1939) הוא אמן ופסל ישראלי וחתן פרס ישראל. בשנות ה-70 החל אולמן ליצור גרסה מקומית של אמנות אדמה, בין היתר על ידי חפירה של בורות באדמה. עבודתו הייתה טעונה גם באמירה פוליטית על היחס לאדמה בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.