אני רוצה תמיד עיניים/ נתן זך

 תכל'ס איך ניגשים לנושא?

 מדברים

• למה מתכוון המשורר במילים "אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם"? האם יש בני אדם בעלי עיניים שאינם רואים?
• הדובר בשיר מבקש לראות את היופי ולהיות מסוגל גם "לְהַלֵּל אֶת הַיֹּפִי/ הַמֻּפְלָא הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי וּלְהַלֵּל/ אֶת מִי שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ יָפֶה לְהַלֵּל/ וּמָלֵא, כָּל כָּךְ מָלֵא, יֹפִי". כיצד נוכל לפתח בעצמנו את היכולת להודות על היופי ולהעריך אותו, לראות טוב?
• הדובר בשיר כותב כי גם ברגעיו האחרונים, לאחר שייפול, הוא מייחל לעצמו להצליח ולקום ולהמשיך להלל (ארבע השורות האחרונות). כיצד ניתן להלל גם אחרי שנופלים? להלל את היופי גם ב"בְּעֵינַיִם אַחֲרוֹנוֹת"?
• איזה יופי לדעתכם אפשר לראות באמצעות התבוננות מעמיקה בעולם? תנו דוגמאות.

 אפשר גם

• בתפילת שחרית בברכות השחר מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים". אפשר לקשר את הברכה הזאת לשיר שלמדנו ולהתכוון בברכה זו להצליח לפקוח עיניים ולראות את הטוב ואת היפה שבסובב אותנו.
• לאה גולדברג כתבה:
  יֵשׁ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה דְּבָרִים יָפִים:
  פְּרָחִים וְחַיּוֹת, אֲנָשִׁים וְנוֹפִים.
  וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם פְּקוּחוֹת
  רוֹאֶה יוֹם-יוֹם
  מֵאָה דְּבָרִים נִפְלָאִים
  לְפָחוֹת!
  (מתוך מעשה בצייר, ספרית פועלים, מרחביה ותל אביב תשכ״ו)
  בהשראת שני השירים, צאו יחדיו לחצר בית הספר או לגינה סמוכה ובקשו מהתלמידים להביט סביבם ולכתוב, לצייר או לצלם  דבר יפה אחד בסביבתם. לאחר סיור ההתבוננות חזרו לכיתה, והתלמידים ישתפו זה את זה ביופי שראו. לחלופין אפשר לבקש מהתלמידים, לעבודת בית, לתאר או לצלם דבר יפה שהם רואים בסביבתם (החל בחיפושית וכלה באחים הקטנים) וליצור בכיתה פינת "אני רוצה תמיד עיניים", ובה להציג את היופי שהתלמידים ליקטו.