אסיר בן חורין

נתן (אנטולי) שרנסקי (נולד ב-1948) הוא יליד העיר דונצק שבאוקראינה. כשחי באוקראינה היא הייתה שייכת לברית המועצות. לאחר סיום לימודיו, בשנת 1973, הוא הגיש בקשה לשלטונות ברית המועצות לעלות לישראל, והיא נדחתה "מסיבות ביטחוניות". הוא הצטרף למאבק בשלטונות על הזכות של יהודי ברית המועצות לשמור על יהדותם ולעלות לארץ. בשל פעילותו זו הוא נעצר בשנת 1977 בהאשמה כי הוא מרגל של ארגון הביון האמריקאי (CIA). הוא נדון לשלוש עשרה שנות מאסר במשפט שכמובן פסק הדין בו היה ידוע מראש, כפי שמלמדים דבריו.

שרנסקי העיד על עצמו כי היכולת שלו לשרוד במחנות המעצר, בעבודות הכפייה, בצינוק ובשביתות הרעב הממושכות נבעה מתוך דבקותו בזהותו היהודית ותשוקתו לעלות לישראל וכי בתוך תוכו הוא נשאר חופשי, שלא כפי שהיה לפני כן – עבד של המערכת הסובייטית.

לאחר תשע שנות מאסר קשות, רובן בגולג בסיביר, בשנת 1986 שוחרר שרנסקי ועלה לארץ, שם כבר התגוררה אשתו אביטל, בעצמה פעילה חשובה במאבק לחירותו ולחירות יהודי ברית המועצות. בשנת 1988 הוא נכנס לפוליטיקה הישראלית והיה שר בממשלה במשך כמה שנים,  – שר הפנים, שר התעשייה והמסחר, שר הבינוי והשיכון ועוד. שנים רבות הוא שימש ראש הסוכנות היהודית, והוא חתן פרס ישראל בתחום העלייה והקליטה לשנת תשע"ח. ספרו לא אירע רע מתאר את חוויותיו בשלטון הסובייטי ואת תקופת מאסרו.