ארבעת הבנים, ארבעה סיפורים, ארבעה ספרים
לעתים קרובות השאלות שאנו שואלים וגם השאלות שאין אנו שואלים מספרות הרבה עלינו. הרבה מהמידע שיש לנו על ארבעת הבנים המוזכרים בהגדה נובע מהשאלות ששאלו או לא שאלו. בפעילות זו נדון בשאלות אלו: מה מגלות עלינו השאלות שאנו שואלים? עד כמה הן משקפות את אישיותנו?
ביצירתו ארבעת הבנים תיאר האמן דוד וונדר את ארבעת הבנים שבהגדה כארבעה ספרים, אולי מפני שלכל אחד מהבנים "סיפור" משלו. האמן לא הבהיר איזה ספר משויך לאיזה בן, והדבר נתון לפרשנותם האישית של הצופים.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- רצוי לערוך פעילות זו לאחר הפעילות ארבעת הבנים – ומי שואל מה?
- אם לא פתחתם בפעילות על ארבעת הבנים, יש להזכיר לתלמידים מיהם ארבעת הבנים ומה שואל כל אחד מהם. (מומלץ שהקטע מתוך ההגדה יהיה לפניהם במיוחד בזמן הדיון בתמונה.)
מדברים
- ציינו במילה או שתיים את המאפיין המבחין את כל אחד מהספרים זה מזה.
- התבוננו בשאלות ובתשובות הניתנות לארבעת הבנים מההגדה, ועל פיהן שייכו כל ספר לאחד מהבנים.
- שאלה לתלמידים בוגרים: אפשר לטעון שהאמן בחר לייצג את ארבעת הבנים בספרים משום שספר מייצג את היהדות, את הטקסטים שעליהם היא מבוססת. לאור זה, מה המשמעות של כל אחד מהדימויים?
אפשר גם
- ארבעה בנים משלנו: כמו הרעיון שביצירה, הנחו את התלמידים לקפל דף לארבעה. עליהם לבחור קטגוריה אחת ולצייר משהו מתוך אותה קטגוריה שמאפיין כל ילד (למשל ארבעה רהיטים, ארבעה מאכלים או משקאות, ארבעה משחקים).