ארבעת הבנים - ומי שואל מה?
השאלות שאנו שואלים וגם השאלות שאין אנו שואלים משקפות את אישיותנו ואת כוונותינו. כך גם עולה מהקטע על ארבעת הבנים שבהגדה של פסח.
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל.
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים* אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם? ‒ וְאַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן*.
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבוֹדָה* הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם ‒ וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר*. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי ‒ וְלֹא לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל ‒ אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
מתוך ההגדה של פסח
פירושי מילים
הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים ‒ סוגים שונים של מצוות
אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן – אחת מהלכות הפסח
הָעֲבוֹדָה – ההכנות להקרבת קרבן הפסח שהיו מקריבים בחג בימי בית המקדש
כָּפַר בְּעִקָּר – הביע חוסר אמונה באלוהים
הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו – השב לו בחריפות
הקטע של ארבעת הבנים מציג את דבריהם של ארבעה בנים – שלושה מהם שואלים שאלות על סדר פסח, ואת הרביעי, "שאינו יודע לשאול", מלמדים בלי לשאול. השאלות והתשובות מבוססות על פסוקים מהתורה.
החכם שואל, רוצה לדעת יותר. מכיוון שהוא מתעניין במיוחד במצוות החג, מלמדים אותו את הלכות הפסח.
הרשע שואל "מה העבודה הזאת לכם?" – הכוונה לעבודת אלוהים, לקיום המצוות. במילה "לָכֶם "הוא מביע שהוא אינו מרגיש חלק מהציבור (שלא כמו החכם, שאמנם גם הוא משתמש במילה "אתכם", אך מביע שייכות כשהוא אומר "אלוהינו").
התם שואל שאלה פשטנית: "מה זאת?" כלומר מה כל העניין של ליל הסדר? ולכן עונים לו תשובה בסיסית – עיקר סיפור יציאת מצרים.
שאינו יודע לשאול אינו יודע כיצד לבטא את עצמו ולשאול, אולי בגלל גילו הצעיר, אולי מפני שאינו מעז לשאול, אולי מפני שהוא מרגיש שהנושא מורכב מדי והוא אינו יודע היכן להתחיל. החכמים אינם מוותרים עליו, וההגדה מציעה לפתוח ולספר לו את סיפור יציאת מצרים, גם בלי ששאל.
אפשר לראות בשאלות שבטקסט דוגמאות לשאלות מסוגים שונים:
שאלות אמתיות – מטרתן להבין ולברר דבר מה.
שאלות מערערות – מטרתן לחלוק על האדם הנשאל ולפעמים אף לערער על סמכותו.
שאלות "אני יודע" – מטרתן להראות ידע.
בהגדה מוזכרים רק בנים כי הדמויות מבוססות על פסוקים מהתורה שבהם הופיעו בנים. אמנם אפשר לטעון שהכוונה גם לבנות, אולם רבים היום מוסיפים בהגדה גרסאות שמזכירות בנות.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- קראו יחד את המקור. מומלץ לקרוא את המקור לפי תפקידים כדי להקל את הבנתו. התפקידים: קריין, חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול שאינו אומר דבר. (כדי שהתלמיד "שאינו יודע לשאול" לא יחוש תסכול, כדאי להגיד לו מראש שהוא לא יגיד דבר במשחק התפקידים.)
- ודאו שהתלמידים יודעים כמה שאלות הבנים שואלים (שלוש), והתעכבו על השאלות ששואל כל אחד מהבנים – על התוכן וגם על הניסוח.
מדברים
- מה אנו לומדים על כל אחד מהבנים מהשאלה ששאל?
- בטקסט יש שאלות מסוגים שונים (ראו ברקע למורה, אפשר לפרט את הסוגים השונים על הלוח). נסו לחשוב יחד על דוגמה לכל אחד מהסוגים.
- האם יש לדעתכם סוגים נוספים של שאלות?
- לדעתכם, באופן כללי, האם יש שאלות שאינן ראויות? מהי שאלה לא ראויה?
- ההגדה משתפת בשיחה גם את הבן "שאינו יודע לשאול". איזה מסר לדעתכם ביקשו החכמים להעביר בכך?
- האם קרה לכם שהייתם במצב של "שאינו יודע לשאול"? כיצד הרגשתם?
- מה דעתכם על הסיווג ועל האפיון של ארבעה סוגים שונים של ילדים – האם זה באמת כך בחיים?
אפשר גם
- לגדולים יותר: בכולנו יש משהו מארבעת הבנים, וגם אנו עשויים להתנהג כ"רשע" או כ"תם". תנו לתלמידים משימת כתיבה: מתי הייתי חכם? מתי הייתי רשע? מתי תם? מתי לא ידעתי לשאול?
- להשלמת הנושא כדאי לערוך את הפעילות ארבעה בנים, ארבעה סיפורים, ארבעה ספרים העוסקת ביצירת אמנות בנושא ארבעת הבנים.
- אפשר להמשיך לפעילות על השיר נישא ברוח העוסקת בשאילת שאלות במחאה ואף להשוות בין השאלה ששואל הבן הרשע לבין השאלות העולות בשיר, שני סוגים של שאלות מתריסות.
- לגדולים יותר: בכולנו יש משהו מארבעת הבנים, וגם אנו עשויים להתנהג כ"רשע" או כ"תם". תנו לתלמידים משימת כתיבה: מתי הייתי חכם? מתי הייתי רשע? מתי תם? מתי לא ידעתי לשאול?