ביכורים
מצוות מקרא ביכורים מלמדת אותנו על חשיבות הלימוד של העבר והכרתו.
בספר דברים יש ציווי על הבאת פירות השדה הראשונים שהבכירו למנחת ביכורים לבית המקדש, מחג השבועות והלאה. בצידה מובאת מצווה נוספת – מצוות מקרא ביכורים: כאשר אדם מביא את טנא הביכורים אל הכוהן, עליו לקרוא בפני הכוהן את הסיפור ההיסטורי המסופר בפסוקים של מקרא ביכורים. הפסוקים מגוללים את קורות עם ישראל מימי יעקב אבינו שירד למצרים ועד הרגע הזה שבו עומד האדם בבית המקדש עם ביכוריו. התחנות בסיפור הן ירידת יעקב ובניו למצרים בקבוצה קטנה של אנשים, התרחבות המשפחה לכדי עם, עבדות מצרים, זעקת בני ישראל לישועה, יציאת מצרים, הכניסה לארץ והמעמד בהווה שבו האדם מביא את ביכוריו בבית המקדש.
ממצוות מקרא ביכורים אנו יכולים ללמוד על החשיבות של הכרת ההיסטוריה והעבר שהולידו את רגע ההצלחה שלנו בהווה, הרגע שבו אנו קוצרים את פירות עשייתנו הראשונים.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- שאלו את התלמידים אם הם מכירים את המילה ביכורים, אילו מילים אחרות היא מזכירה, ובאילו הקשרים הם שמעו את המונח. התייחסו לקשר למילה "בכור", והזכירו הקשרים שבהם משתמשים במילה ביכורים – אלבום ביכורים, ספר ביכורים וכדומה.
- הקרינו לתלמידים סרטון מ-1932 של טקס ביכורים שנערך בתל אביב. הסבירו שהטקס היה מבוסס על טקס הביכורים המקראי ושהוא שונה מהטקס המקראי. הביאו מידע על מצוות הביכורים, והסבירו מהם השלבים בהבאת הביכורים: קשירת סרט סביב הפירות הראשונים כדי לסמנם, הבאת הביכורים בטנא לבית המקדש, הנפת הפירות ומקרא ביכורים.
- קראו במליאה את הפסוקים הנאמרים במקרא ביכורים והסבירו אותם לתלמידים, תוך התייחסות לסיפור ההיסטורי של עם ישראל המסופר בפסוקים. תוכלו לעשות זאת בכרטיסים – בכל כרטיס יהיה כתוב אחד האירועים המרכזיים בסיפור, עם מספור: 1) ירידת יעקב ובניו למצרים; 2) הפיכת בני ישראל לעם גדול ורב במצרים; 3) עבדות מצרים; 4) זעקת בני ישראל לה' שיצילם מעבדות מצרים; 5) יציאת מצרים; 6) הכניסה לארץ ישראל – ארץ זבת חלב ודבש; 7) הבאת הביכורים בהווה לבית המקדש. חלקו את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תקבל כרטיס. הזמינו את הקבוצות לפי סדר להציג את המאורע הכתוב בכרטיס שלהן, באמצעות הצגה, ציור וכדומה.
מדברים
- היכן מתחיל הסיפור ההיסטורי המסופר במקרא ביכורים? היכן הוא מסתיים? מה הקשר בין תחילת הסיפור ותוכנו ובין נקודת הסיום שלו?
- איך לדעתכם מרגיש אדם שמביא את ביכורי השדה שלו לבית המקדש אחרי שעבד עבודה קשה כדי לגדל פירות? האם הוא רואה קשר בין הצלחתו שלו בגידול הפירות ובין הסיפור ההיסטורי של העם שלו? הסבירו את דעתכם.
- למה לדעתכם התורה מצווה על קריאת הפסוקים המספרים על ההיסטוריה של עם ישראל במעמד הבאת הביכורים ואינה מסתפקת בהבאת הביכורים עצמם? מה היא רוצה ללמד אותנו בכך?
- אילו היום היינו חוגגים את הבאת הביכורים שלנו כפי שחגגו בבית המקדש, מה לדעתכם היה נכנס לסיפור ההיסטורי שהיינו מקריאים בעת הבאת הביכורים?
- למה חשוב ללמוד על העבר שלנו? כיצד לימוד העבר קשור לחגיגת ההצלחות של ההווה?
- חשבו על הצלחה אחת שלכם שהיא פרי עבודתכם הקשה. מי ומה עוד עזר לכם להצליח?
אפשר גם
- אפשר ללמוד את דברי יגאל אלון: "עם שאינו מכבד את עברו, גם ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (במעמד ייסוד העמותה לשחזור ולפיתוח מושבת הראשונים ראש פינה, 1978). בקשו מהתלמידים להסביר את הקשר בין משפט זה למקרא ביכורים. מה מוסיף משפט זה על הנלמד בשיעור על העבר? מדוע העתיד מושפע מידיעת העבר? הביאו דוגמאות.
- תוכלו לערוך טקס ביכורים: כל תלמיד יחשוב על הצלחה אחת שלו ועל הגורמים הרחבים מהעבר הקרוב והרחוק שבעזרתם הצליח (ההורים האוהבים טיפחו אותו, הגננת החמיאה לו על יכולתו, חבר שכנע אותו ללכת לחוג וכדומה). תוכלו ליצור סלי ביכורים, ובהם יניחו התלמידים משהו שקשור להצלחה שהם חוגגים או שמסמל אותה. התלמידים יכתבו בפתקים בזכות מי או מה הצליחו ויצרפו אותם לסלים.
- תוכלו להאזין לפיוט "מקרא ביכורים" שאף הוא מביא את הסיפור ההיסטורי של עם ישראל, במילים אחרות. אפשר להציע לתלמידים לכתוב טקסט משלהם שיספר את הסיפור הזה.
- תוכלו להרחיב את העיסוק בהישגי התלמידים השנה באמצעות ה"קציר" שלי השנה.