ברוש לבדו
הצמחים מתמודדים עם פגעי הטבע, ויש להם דרכים שונות להגן על עצמם כך שיוכלו להמשיך ולצמוח. הברוש בשירו של אהוד מנור מציג דרך שכדאי גם לנו ללמוד ממנה.
בשיר זה הדובר מתבונן בברוש העומד אל מול פגעי הטבע ויכול להם. הברוש הוא דוגמה לטיפוס איתן אשר אינו נשבר בפני הרוחות אלא מתכופף ומחכה שיעברו. אכן הברוש שימש בתקופות מסוימות מגן מפני רוחות לעצי פרי עדינים יותר, וניתן לראות ברחבי הארץ שורות ברושים שניטעו למטרה זו.
הדובר בשיר מבקש ללמוד מהברוש איך לא להישבר, אלא להתכופף עד חלוף הסערה ולעמוד בחמסין.
השיר מזכיר את האמרה מהתלמוד "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" (תענית כ, ע"ב) – בתלמוד הקנה מתואר כצמח שיש לו הרבה שורשים האוחזים אותו במקומו; בשעת הרוחות הוא מתכופף, ואחרי שהן חולפות הוא מתרומם בחזרה; לעומתו עץ הארז, ששורשיו מועטים, אינו מתכופף בפני הרוחות, ולכן רוח דרומית חזקה מסוגלת לעקור אותו. האמרה מבטאת את הכלל להתנהגות שלנו כלפי אחרים: עדיף להיות נעימים, לוותר, להתכופף ואז להזדקף מחדש מאשר להיות נוקשים ולא לוותר מפני שעמדה זו עלולה לשבור אותנו לבסוף.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- מומלץ להשמיע את השיר בביצוע המקורי של אריאל זילבר או בגרסת הכיסוי של אביתר בנאי. בקשו מהתלמידים ליצור רשימת תכונות מרכזיות של העץ כפי שהן באות לידי ביטוי בשיר.
מדברים
- מה מיוחד בברוש שהדובר בשיר רוצה כל כך להיות כמוהו?
- מה החיסרון של הדובר? האם הוא יכול לשנות זאת ואיך?
- תנו דוגמאות מהחיים שלכם: מתי נהגתם כמו הברוש (איתן, נוטה על צדו וקם אחרי הסערה), ומתי התנהגתם כמו הדובר (כמו תינוק, נשבר ולא יכול)?
- על פי האמרה התלמודית "לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז" (ראו גם ברקע למורה), שבירה אינה מתרחשת דווקא בגלל חולשה אלא בגלל התעקשות שלא להתכופף כשצריך להתכופף. תארו מקרה שבו עדיף להתכופף ולחכות שהסערה תחלוף (למשל בעת מריבה עם מישהו עקשן שאינו מוכן להקשיב).
אפשר גם
- אפשר ליצור מהתכונות ענן מילים כמו באתר Tagxedo (ולשם אפשר גם להעתיק את השיר), או לצייר עץ ברוש ולשלב בו את התכונות. התכונות הבולטות של העץ בשיר: ניצב, איתן, ירוק ורם, לא נשבר, נוטה, עומד מול סערה, חמסין, אש ומים. אפשר גם לקשר את השיר לאמרה "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" (ראו ברקע למורה).
- אפשר לחבר את השיר לפעילות כי האדם עץ השדה.