בריאת העולם בראש השנה

בתפילות ראש השנה נאמר כמה פעמים שזה היום שבו נברא העולם: זהו יום "תחילת מעשיך" של הקדוש ברוך הוא והיום שבו העולם נהרה (כלומר נולד). מכיוון שלפי המסורת, לוח השנה העברי מונה את השנים מבריאת העולם, מסתבר מאוד שמניין זה מתחיל בראש השנה.

לא תמיד היה א' בתשרי ראש השנה: במקרא כתוב כי תחילת השנה העברית היא בחודש ניסן. א' בתשרי במקרא הוא "יום תרועה" – יום שמריעים בו בשופר.

אלפי שנים אחר כך פירשו חז"ל את התרועה כהמלכה – היום שבו ממליכים את אלוהים. הם הוסיפו את ההקשר של יום הדין: ביום ההמלכה שלו, אלוהים שופט את כל מעשי כל הברואים. בתקופה הזו התקבע שזהו גם "ראש השנה" – היום הראשון בשנה – ונכתבו התפילות על פי שני יסודות אלו – יום בריאת העולם ויום ההמלכה והדין.

המדרש על בריאת האדם מקשר את כל אלה למקרא: הוא מסביר איך יום א' בתשרי, שחז"ל מזהים עם היום השישי לבריאה בפרשת בראשית, היה היום הראשון שבו היה העולם שלם וגם היום שבו אלוהים בפעם ראשונה גילם את היותו שליט – הוא שפט את האדם על כפירתו בציווי שלא לאכול מפרי עץ הדעת. לפי המדרש הזה, אלוהים רצה לגזור על האדם גזר דין חמור, אולי אפילו להרוג אותו, אך החליט לחון אותו ולבסוף רק גירשו. בהקשר של ראש השנה זהו סימן לכל בני האדם שאמנם יעמדו לדין, אך אלוהים הרחום ידון אותם לכף זכות ולא יגזור את דינם לחומרה.