גוף – שלומית כהן אסיף
| בשיר גוף גוף האדם מדומה לבית, ואברי הפנים מושווים לחלקי הבית, אך העיקר בשיר הוא שהבית או פני האדם מסתירים את המתרחש בפנים.
|
השיר פותח במשפט "אנשים אינם שקופים". ואכן איננו יודעים מה קורה בתוכם פנימה, בעניינים שברוח: במחשבות, ברצונות, בשאיפות, באכזבות, בכעסים ועוד.
גוף האדם בשיר מדומה לבית, אך המיקוד הוא בפני האדם דווקא. כמו הבית, גוף האדם משמש את האדם למגורים; שניהם אינם שקופים, ולא ניתן לדעת מה קורה בתוך הבית "אם לא מספרים".
וכפי שאנחנו מחליטים אם בוחרים להזמין אחרים לביתנו, כך כל אחד מאיתנו בוחר אם לשתף אחרים במה שקורה בתוכו.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
|
מדברים
|
אפשר גם
|