גוף – שלומית כהן אסיף
| בשיר גוף גוף האדם מדומה לבית, ואברי הפנים מושווים לחלקי הבית, אך העיקר בשיר הוא שהבית או פני האדם מסתירים את המתרחש בפנים.
|
השיר פותח במשפט "אנשים אינם שקופים". ואכן איננו יודעים מה קורה בתוכם פנימה, בעניינים שברוח: במחשבות, ברצונות, בשאיפות, באכזבות, בכעסים ועוד.
גוף האדם בשיר מדומה לבית, אך המיקוד הוא בפני האדם דווקא. כמו הבית, גוף האדם משמש את האדם למגורים; שניהם אינם שקופים, ולא ניתן לדעת מה קורה בתוך הבית "אם לא מספרים".
וכפי שאנחנו מחליטים אם בוחרים להזמין אחרים לביתנו, כך כל אחד מאיתנו בוחר אם לשתף אחרים במה שקורה בתוכו.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הראו פני אדם בצד תמונת בית. בקשו מהתלמידים לערוך הקבלה ביניהם, למשל: עיניים – חלונות, דלת – פה וכדומה.
- הקריאו את השיר.
מדברים
- ערכו השוואה בין ההקבלה שערכתם בכיתה בין פני האדם לתמונת הבית, ובין השיר המדמה את הגוף לבית: אילו דברים העלו התלמידים ומופיעים בשיר? אילו דברים העלו התלמידים ואינם מופיעים בשיר?
- תארו דבר שקורה לכם בתוך הגוף פנימה ועליו אתם מוכנים לספר. ציינו על איזה סוג של דברים אינכם מוכנים לספר.
- ספרו מה כתוב אצלכם על "השלט" בפרצוף. מה הפרצוף שלכם מספר לאחרים? (אם התלמידים מתקשים לענות, תנו דוגמה: הוא מודיע שהיום אני עצוב וכו'.)
- מה אתם מוכנים להכניס דרך ה"דלת"? מה לעולם לא ייכנס? מה לעולם לא ייצא מהדלת שלכם? (לְמה תקשיבו, אילו סרטים לא תסכימו לראות, אילו מילים לא תאמרו.)
אפשר גם
- אפשר שהתלמידים יציירו בית הנראה כמו פני אדם: את החלונות יחליפו עיניים, את הגג שֵׂער וכדומה. או להפך: אדם שחלקי פניו יהיו חלקים של בית – את העיניים יחליפו חלונות, וכן הלאה.
- מומלץ לערוך השוואה בין שיר זה לשיר של יהודה אטלס בית עם קיר שקוף ולחדד את משמעות הפתגם "ביתי הוא מבצרי".
- תלמידים בוגרים אפשר ללמד את השיר אדם בתוך עצמו של שלום חנוך, העוסק באותו נושא.