גשמי ברכה וגשמי קללה
הגשם מביא איתו ברכה גדולה, אבל הוא יכול גם להביא קללה. הסיפור על חוני הַמְּעַגֵּל מלמד על האיזון המבורך בירידת גשמים.
פַּעַם אַחַת עָבַר רֹב אֲדָר וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
שָׁלְחוּ לְחוֹנִי הַמְּעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים.
אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַּנּוּרֵי פְּסָחִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֵהָרְסוּ.
הִתְפַּלֵּל חוֹנִי וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
מֶה עָשָׂה?
עָג עוּגָה [מעגל] וְעָמַד בְּתוֹכָהּ.
אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ.
הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִים, טִפּוֹת קְטַנּוֹת.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כִּמְדֻמִּים אָנוּ שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְהַתִּיר שְׁבוּעָתֶךָ.
אָמַר חוֹנִי: לֹא כָּךְ בִּקַּשְׁתִּי, אֶלָּא גְּשָׁמִים שֶׁמְּמַלְּאִים בּוֹרוֹת וּמְעָרוֹת.
יָרְדוּ בְּזַעַף עַד שֶׁכָּל טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא פִּי חָבִית.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כִּמְדֻמִּים אָנוּ שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְאַבֵּד [להרוס] הָעוֹלָם.
אָמַר לְפָנָיו: לֹא כָּךְ בִּקַּשְׁתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה.
יָרְדוּ כְּתִקְנָם, עַד שֶׁעָלוּ כָּל הָעָם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
בָּאוּ וְאָמְרוּ לְחוֹנִי: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ, כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לָהֶם.
אָמַר לָהֶם: כָּך מְקֻבָּלְנִי, שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רֹב הַטּוֹבָה.
אַף עַל פִּי כֵן הָבִיאוּ לִי פַּר לְקָרְבָּן הוֹדָאָה.
הֵבִיאוּ לוֹ פַּר הוֹדָאָה.
סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו,
אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!
עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד לֹא בְּרֹב טוֹבָה וְלֹא בְּרֹב פֻּרְעָנוּת [רעה].
כָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד;
הִשְׁפַּעְתָּ עֲלֵיהֶם טוֹבָה – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וְיְהֵא רֶוַח בָּעוֹלָם.
מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה.
על פי תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כג, עמוד א


חוני המעגל היה חכם שחי במאה הראשונה לפני הספירה בארץ ישראל. לחוני היו כוחות מיוחדים ותפילותיו יכלו להתגשם. במסכת תענית בתלמוד כתובים כמה סיפורים מעין זה על מורידי גשמים שתפילתם נענתה לאחר בצורת ארוכה.
באגדה שלפנינו – ממנה קיבל חוני את כינויו – חודש אדר (המקביל למרץ) עבר בלא גשמים. העם פונה אל חוני שיתפלל לגשם. התנורים המיוחדים העשויים חומר לצליית קרבן הפסח כבר הוצאו החוצה, וחוני מבקש שיכניסו אותם פנימה כדי שלא ייהרסו, שכן הוא בטוח שתפילתו תתקבל. ואכן תפילתו נענית, אך בתחילה הגשמים מעטים, ולאחר מכן הם יורדים בזעף וכל טיפה עצומה בגודלה. בפעם השלישית יורדים גשמי ברכה בעוצמה הרצויה אך ללא הפסקה, עד שכל תושבי ירושלים נאלצים לעלות אל הר הבית מפני הגשמים המציפים את העמקים. כאשר מבקשים ממנו תלמידיו להתפלל שייפסקו הגשמים, חוני אומר להם שעל פי המסורת לא נהוג להתפלל על דבר טוב שייפסק, ובכל זאת הוא מקריב קרבן תודה לאלוהים ומבקש שהגשמים ייפסקו.
האגדה על חוני מלמדת על חשיבות המידה בגשם בפרט ובחיים בכלל.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- קראו את האגדה עם התלמידים. אפשר להקריא או להשמיע את העיבוד של יהודה אטלס לסיפור באתר "ספר האגדה לילדים".
מדברים
- למה פנו האנשים אל חוני להתפלל על הגשם?
- למה חוני מורה להכניס את תנורי הפסחים פנימה?
- מה קורה בבקשה הראשונה של חוני להוריד גשם? מה קורה בבקשה השנייה?
- למה התלמידים לא היו מרוצים כאשר ירד גשם רב? ממה הם חששו?
- חוני אומר שבני אדם "אינם יכולים לעמוד לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות [רעה]". למה הוא מתכוון?
- על פי האגדה, מה הם גשמי ברכה, ומה הם גשמי קללה?
- אילו סכנות יש במים ובגשמים? איך ניתן להישמר מסכנות אלו?
- מהסיפור ניתן ללמוד שגם דבר טוב שניתן בשפע ולא במידה יכול להזיק. הביאו דוגמאות לדברים אחרים שהם טובים כשהם במידה אך מזיקים כשהם רבים מדי.
אפשר גם
- אפשר לשוחח על מקרים שבהם המים הופכים לקללה. בקשו מהתלמידים דוגמאות למצבים כאלה (צונמי, שיטפונות וגשמים בקיץ הפוגעים ביבול), ושוחחו על אמצעי זהירות בגשם (לא לשחות בים כאשר יש דגל שחור או בחוף לא מוכרז, לא לצאת לטיול במדבר לאחר גשם מחשש שיטפונות, בחורף ללבוש ברחוב בגד בהיר או מחזיר אור וכדומה).
- אפשר לכתוב שלט גדול לתלייה בכיתה, ובו כללי הבטיחות שנלמדו בשיעור. אפשר שכל תלמיד ותלמידה ימציאו סִסמה למדבקה לאחד מכללי הבטיחות.
- תוכלו לבקש מהתלמידים לדמיין שסביב כל אחד מהם יש מעגל או תנו להם חישוקים כדי שיעמדו בתוכם. אפשר לצאת לחצר ולסרטט מעגל בגיר או במקל באדמה. שאלו אותם איזו בקשה היו מבקשים אילו המעגל הזה היה מעגל קסמים שיגשים את בקשתם. מה היה יכול להפוך את המעגל למעגל קסמים? אילו דברים או אנשים היו מכניסים למעגל אִתם? דונו: מה עומד מאחורי הרעיון של חוני לצייר מעגל שיפריד בינו ובין האחרים בשביל להתפלל?
- אפשר לקשר את הנושא ללימוד על משבר המים בעולם.
קישורים ברשת