דיוקן עצמי עם אוזן חבושה
האמן ואן גוך צייר דיוקן עצמי עם אוזן חבושה, ובכך נתן במה הן לפציעתו הגופני הן למצבו הנפשי המעורער.
ואן גוך, דיוקן עצמי עם אוזן חבושה, 1889
האמן ואן גוך סבל ממחלת נפש, ובעקבות ויכוח סוער עם אמן אחר, פול גוגן, חתך את אוזנו. את הציור של דמותו עם האוזן החבושה צייר שבוע לאחר ששוחרר מבית החולים.
אפשר להבין שהימצאותו של כן ציור ברקע, ועליו התחלה של ציור, מעידה על נחישותו של האמן להמשיך וליצור.
הציור מראה בבירור את הקושי של האמן במקום לטשטשו ולהסתיר. אפשר ללמוד ממנו על החשיבות שבהכרה בקשיים שלנו ושבקבלה שלהם בחברה, וכמובן על החשיבות שבקריאה לעזרה.
וינסנט וילם ואן גוך (1890-1853) היה אמן הולנדי מהזרם הפוסט-אימפרסיוניסטי, מחשובי הציירים במאה ה-19. הוא חלה במחלת נפש וככל הנראה התאבד כשהיה בן שלושים ושבע. רק לאחר מותו קיבלו ציוריו את ההכרה האמנותית הגדולה שהוא לא זכה בה בחייו.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- התבוננו בציור וספרו לתלמידים את הסיבה לתחבושת על אוזנו של האמן.
מדברים
- האמן ואן גוך צייר דיוקן עצמי של אוזנו החבושה. הוא שפצע את עצמו כשהיה נתון במצב נפשי קשה. מדוע לדעתכם הוא בחר לצייר את עצמו במצב זה?
- אילו רגשות לדעתכם אפשר לזהות בהבעת פניו? אילו רגשות אחרים הייתם מצפים לראות?
- אנשים רבים נוטים להסתיר את הפגמים והחולשות שלהם. איזו תועלת יש בכך שוואן גוך בחר להראות בבירור את כאבו ואת חולשתו (לעצמו ולסובבים אותו)?
- אנשים רבים שסובלים ממחלת נפש חשים בושה בכך ואינם פונים לעזרה אף שלא היו מהססים לבקש עזרה אילו חלו במחלה גופנית. שערו: מה הסיבות לכך? מה תוכל החברה לעשות כדי לסלק את התדמיות השליליות של חולי נפש?
אפשר גם
- אפשר ללמוד על ציורים אחרים של ואן גוך שבהם הוא צייר את עצמו: ציורי הכיסאות שלו ודיוקן עצמי (במצגת).