הבית והלב פתוחים לרווחה
השיר צל ומי באר מספר על בית פתוח – המסמל לב פתוח – לאנשים הזקוקים לעזרתנו. מה נוכל ללמוד מהשיר? |
צֵל וּמֵי בְּאֵר מילים: יוֹרָם טַהַרלֵב לַחַן: לוי שער |
בַּמִּדְרוֹן מֵעַל הַוָּאדִי
עֵץ הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרֵחַ
בָּאֲוִיר נִיחוֹחַ הֲדַסִּים
זֶה הַזְּמַן לִפְנֵי הַקַּיִץ
שְׁעָרָיו הַלֵּב פּוֹתֵחַ
וְתָמִיד בְּרוּכִים הַנִּכְנָסִים.
בְּיָמִים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה
מְחַכִּים עַד בּוֹא הַלַּיִל
מְחַכִּים לִצְעָדִים קְרֵבִים.
לֹא סוֹגְרִים אֶת הַבָּרִיחַ
לֹא עוֹצְמִים אֶת הָעֵינַיִם
בְּיָמִים כָּאֵלֶּה מַקְשִׁיבִים.
מִי שֶׁרָעֵב יִמְצָא אֶצְלֵנוּ פַּת שֶׁל לֶחֶם
מִי שֶׁעָיֵף יִמְצָא פֹּה צֵל וּמֵי בְּאֵר
מִי שֶׁסֻּכָּתוֹ נוֹפֶלֶת
חֶרֶשׁ יִכָּנֵס בַּדֶּלֶת
חֶרֶשׁ יִכָּנֵס וְעַד עוֹלָם יוּכַל לְהִשָּׁאֵר.
זֶה הַבַּיִת שֶׁבָּנִינוּ
זֶה הָאֹרֶן שֶׁנָּטַעְנוּ
זֶה הַשְּׁבִיל וְזוֹהִי הַבְּאֵר
מִי שֶׁבָּא לְפֹה אָחִינוּ
מִי שֶׁבָּא יָסֵב אִתָּנוּ
וְהַשַּׁעַר שׁוּב לֹא יִסָּגֵר.
ייתכן שיורם טהרלב כתב את השיר הזה בהשראת מקרה שחווה בילדותו. בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל הגיעה ליגור, קיבוצו של טהרלב, קבוצת מעפילים. כדי להערים על השוטרים הבריטים שבאו לחפש את המעפילים, התערבבו חברי הקיבוץ בין העולים והסתירו אותם בחדרי המגורים. המעפילים הסתתרו בקיבוץ במשך חודש.
בשיר ניגודים בין המושגים "סגור" ו"פתוח".
סגור – "לא סוגרים את הבריח, לא עוצמים את העיניים", "השער לא ייסגר".
פתוח – "שעריו הלב פותח, ותמיד ברוכים הנכנסים", "חרש ייכנס בדלת".
הדובר בשיר מבהיר שהוא וחבריו ידאגו לצרכים החומריים של הפליטים אך גם יעניקו להם תחושה של קבלה, של שייכות, של בית.
אפשר ללמד את השיר בעקבות לימוד הרקע ההיסטורי שלו, אך גם להרחיב אותו למצבים אחרים שבהם עלינו "לפתוח את דלתנו" – במובן המילולי או המטפורי – למי שזקוקים לנו.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- לפני השמעת השיר כדאי לספר לתלמידים על ההעפלה, ולשם כך אפשר להיעזר באחד מהסרטונים האלה:
– מעפילים – סרטון קצר המציג את סיפורה של האנייה פאריטה מעליית "אף על פי".
– רחובות מספרים: המעפילים – סרטון המציג את סיפורה של העלייה הבלתי לגלית.
- השמיעו את השיר בביצוע המשותף של הדודאים והפרברים.
מדברים
- בשיר מתוארות פעולות שונות שעושים המארחים למען "הנכנסים". מצאו לפחות ארבע פעולות כאלה.
- בשיר כתוב: "לא עוצמים את העיניים […] מקשיבים". למה הכוונה?
- השיר מרמז על מאורעות שהתרחשו בארץ לפני קום המדינה: הממשל הבריטי סגר את שערי הארץ בפני הפליטים היהודים שהגיעו מאירופה וביקשו כאן מקלט. אנשי היישוב היהודי קיבלו את הפליטים בזרועות פתוחות. מצאו שורות מהשיר המרמזות על השער הסגור ומנגד על הזרועות הפתוחות.
- לארץ ישראל המשיכו להגיע עולים, והעלייה נמשכת עד ימינו. אילו קשיים יש לעולה חדש? כיצד נוכל גם אנחנו לתת "צל ומי באר" לעולים חדשים? כיצד נוכל לעזור להם להרגיש שזה ביתם? (חשבו על עולים חדשים שמצטרפים לכיתה, על חיילים בודדים, על שכנים שהם עולים חדשים ועוד.)
קישורים ברשת
- בין עתלית לקיבוץ יגור – הסרט מציג את סיפורם של המעפילים ומשלב ריאיון עם יורם טהרלב על הרקע לכתיבת השיר (מדקה 8 בערך).
I am text block. Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Ut elit tellus, luctus nec ullamcorper mattis, pulvinar dapibus leo.