הבית / יהושע צפריר
השיר עוסק במשמעות של הבית ובחשיבותו לאדם. השיר מקבל משמעות נוספת בהקשר של הביוגרפיה של המשורר. |
הַבַּיִת יֵשׁ דְּבָרִים מְרֻבִּים חֲשׁוּבִים בָּעוֹלָם, יֵש בַּיִת שֶׁהוּא כְּמִבְצָר עַל הָהָר, כִּי בַּיִת אֵינוֹ רַק אֲבָנִים וְקִירוֹת, כִּי בַּיִת הוּא פֶּרַח, שֻׁלְחָן אוֹ מַפָּה, יֵשׁ בָּתֵּי עֲשִׁירִים הָעוֹלִים כֶּסֶף רַב, יֵשׁ בַּיִת וְהוּא רַק צְרִיף אוֹ צְרִיפוֹן, עַל כֵּן חָשׁוּב לְהַזְכִּיר וְלִזְכֹּר, |


יהושע צפריר נולד בפולין, ב-1941 נשלח לגטו קרקוב וב-1943 שולח לאושוויץ. משפחתו נספתה בשואה. יהושע שרד ועלה לארץ ב-1946 באניית המעפילים "תל חי". האנייה נתפסה, והוא נכלא במחנה המעצר בעתלית ולאחר שחרורו הצטרף לגרעין שעלה להתיישבות בקיבוץ משמר הנגב. השיר נכתב לרגל חגיגת שנת העשרים לקיבוץ. מומלץ לקרוא את השיר בשתי קריאות: קריאה אחת של השיר גופו וקריאה מנקודת מבטו האישית של המשורר, על רקע קורות החיים שלו ופרשנותו של המושג "בית". |
השיר פותח באמירה מאוד ברורה וחד-משמעית: "הֶחָשוּב מִכֻּלָּם הוּא בֵּיתוֹ שֶל הָאָדָם".
המשורר מדבר על שני מרכיביו של הבית – צורתו והמרכיב האישי-רגשי שבו. לבית צורות שונות, למשל "ארמון" או "צריף", ונלווים אליו תחושות ורגשות שונים כמו ביטחון, חום, אהבה ומשפחתיות.
בקריאה האחרת, דרך קורות חייו של המשורר (הגירה, שואה, המעצרים והקמת המדינה), המושג "בית" מקבל משמעויות:
- "הֶחָשוּב הוּא הַבַּיִת שֶבָּנִיתָ אַתָּה" – מילים אלו מדגישות את הבנייה העצמאית. בנייה זו מהדהדת את העלייה לקרקע בארץ ישראל, את בניית הארץ ופיתוחה במו ידינו, הן את הבתים הפרטיים שלנו הן את הבית הלאומי.
- "כִּי בַּיִת מַעֲנִיק הַרְגָּשַׁת בִּטָּחוֹן" – זהו הביטחון שהיה חסר למשורר בתקופה שקדמה לקום המדינה.
- "כִּי בַּיִת הוּא גַּג וּפִנָּה חֲמִימָה, וּבְרִית כְּרוּתָה בֵּין אָדָם לַאֲדָמָה" – זוהי האדמה שעליה מקימים בית, אדמת ארץ ישראל.
- "כִּי עַל בַּיִת צָרִיךְ לְהַגֵן וְלִשְמֹר" – צריך לשמור על המדינה, על הבית הלאומי.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
|
מדברים
|