הבית שלי – דמיון מודרך

כבו את האור, ובקשו מהתלמידים לעצום את עיניהם.

ערכו לתלמידים סיור דמיוני בבית שלהם. לפניכם הצעה, הרחיבו אותה כרצונכם. חשוב לדבר לאט ולהשאיר רגעי דממה, כך שהתלמידים יוכלו להרחיב את מה שהם "רואים" וחווים:

"דמיינו שלא הייתם בבית זמן מה, וכעת אתם חוזרים אליו. בחרו מקום ליד הבית שממנו אתם באים: מהרחוב הסמוך, מהמכולת הקרובה. אתם עדיין לא רואים אותו… אתם מתקרבים לבית ועכשיו רואים את החזית שלו… מה אתם רואים? מהי צורת הבית? אילו צבעים אתם רואים?  איך אתם מרגישים עם החזרה לבית? התקרבו לפתח הבית. אם יש מדרגות עלו בהן, פתחו את הדלת. מה הדבר הראשון שאתם רואים? הסתובבו בין כל חדרי הבית, לאט-לאט. בסלון… הסתכלו סביבכם, מה רואים? לאיזה רהיט התגעגעתם?  במטבח… לאיזו ארון אתם נמשכים?… לאחר הסיור בכל הבית חזרו למקום אחד שהכי טוב לכם להיות בו בבית. תרצו לשבת שם? לשכב? אילו רגשות עולים בכם? האם תרצו להיות שם לבד או להזמין לשם מישהו אחר? בן משפחה או בת משפחה? חבר או חברה? חיית מחמד? מה תרצו לעשות – לקרוא, לצייר, לשחק? איך אתם מרגישים בבית? האם יש בתוככם הרגשה נעימה? נסו לאתר את הרגש בגוף שלכם – האם הוא בחזה, בבטן, במקום אחר?"

סיימו את הסיור המודרך בהדרגה, בקשו מהתלמידים לפקוח את עיניהם ולשתף את האחרים במה שחוו.