הזכות לחינוך
התלמידים בארץ רואים בלימודים בבית הספר דבר מובן מאליו. בפעילות זו נציג לפניהם את סיפורה של מָלָלָה יוֹסַפְזַאי, ילדה פקיסטנית שנאבקה למען הזכות ללמוד גם תוך סיכון חייה. נבדוק עם התלמידים כיצד בכוחו של החינוך להעצים את האדם ולשנות את חייו לטובה. |

מלאלה יוספזאי. צילום: DFID – UK Department for International Development
"ילד אחד, מורה אחת, עט אחד וספר אחד – בכוחם לשנות את העולם". מתוך נאום באו"ם, יולי 2013
"במקומות שונים בעולם התלמידים הולכים לבית ספר בכל יום, זו שגרת יומם. אבל בעולם שלנו אנחנו רעבים להשכלה […] היא כמו מתנה יקרת ערך, כמו יהלום". מתוך ריאיון עם רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC, לקראת טקס קבלת פרס נובל לשלום, 2014
"לאחים שלי היה קל לחשוב על העתיד. הם יכולים להיות כל מה שהם רוצים. אבל לי זה היה קשה, ולכן רציתי לרכוש השכלה, להעצים את עצמי בזכות הידע". מתוך ריאיון לעיתון The Guardian, אוקטובר 2013 |


מָלָלָה יוֹסַפְזַאי (ילידת 1997) גדלה בפקיסטן כאשר הטליבאן ניסה להשתלט על אזורים מסוימים, ובהם האזור שבו היא חיה, ולכפות על התושבים צורת חיים מסוימת. בין היתר הטליבאן מנע מבנות ללמוד בבתי ספר. מגיל אחת עשרה נאבקה מָלָלָה באיסור זה. היא כתבה בלוג על חייה עבור שירות השידור הבריטי, ה-BBC, וכעבור שנתיים הפיק העיתון ניו יורק טיימס סרט תעודה על חייה. בשנת 2014 היא זכתה בפרס נובל לשלום על פעילותה. סיפורה של מָלָלָה ממחיש את חשיבותה הרבה של ההשכלה ומראה כיצד היא עשויה לשנות את חייו של הפרט (לחלץ אותו ואף את משפחתו מעוני מתמשך, להרחיב את אופקיו ולתת לו פרספקטיבות שונות, להקל עליו את החיים על ידי היכרות עם טכנולוגיות שונות ועוד). |
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
|
מדברים
על סיפורה של מָלָלָה יוֹסַפְזַאי:
על חוק חינוך חובה
|
אפשר גם
|