"החודש הזה לכם"
במסורת היהודית יש משמעות חשובה לחלוקה לחודשים מכיוון שהחגים נחגגים בתאריכים קבועים בחודש. על פי מסורת זו, אלוהים הפקיד את האחריות על קביעת הזמנים בידי האדם, ויש בכך מסר חשוב: האדם הוא שותף פעיל ומשמעותי במסורת היהודית.
משך מאות שנים נקבע ראש חודש על פי עדותם של אנשים לפני בית הדין. העדים העידו שראו את הירח מתחדש – מראה המוכיח את תחילתו של חודש חדש – ובית הדין הודיע מתי חל ראש החודש.
יש להבין כי לקביעה ולהכרזה על ראש חודש הייתה השפעה ישירה גם על קביעת החגים שבאותו החודש.
כיום לוח השנה מסודר על פי מערכת חוקים קבועה שנקבעה בערך בתקופת בית שני.
על פי הנמשל למדרש, המלך הוא אלוהים, ועד שבני ישראל יצאו ממצרים, הם היו תלויים בו לקביעת הזמנים, אך בצאתם לחיים עצמאיים יותר, עברה האחריות אליהם. חשוב להזכיר שזו המצווה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל בתורה, וגם עובדה זו מעידה על חשיבות העניין.
תכל’ס איך ניגשים לנושא?
- קראו עם התלמידים את המילים מהתורה “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם” ואת ההסבר המתלווה אליהן.
- עם תלמידי הכיתות הצעירות אפשר לקרוא יחד את המדרש.
התלמידים הבוגרים יותר יכולים לקרוא את המדרש בעצמם. - נתחו יחד את המשל והנמשל (המלך = אלוהים; אורלוגין = כלי למדידת זמן, במדרש הכוונה לירח; עד עכשיו = כאשר היו עבדים במצרים; עמד על פרקו = התפתח והיה לעם עצמאי יותר).
מדברים
- מדוע לדעתכם בחר כותב המדרש דווקא בדימוי של אורלוגין?
- לפי המדרש והמשל, על מה מעידה הענקת התפקיד לקבוע את החודשים לעם ישראל?
- באיזו מידה אתם מרגישים שהזמן בידינו ובשליטתנו? באיזו מידה אין הוא בידינו?
אפשר גם
- אפשר לחבר פעילות זו לפעילות חודש חדש הגיע הממחישה כיצד גבו את העדויות להכרזת ראש החודש בתקופת המשנה.
- על פי המדרש, אלוהים נתן ביד האדם את הזכות והחובה לקבוע את סדר החודשים. האדם למד לחלק את היממה לשעות, וחלוקה זו עברה שלבים רבים ושונים.
- בהקשר זה אפשר להפנות את התלמידים לפעילות החקר חוקרים את הזמן על סוגים שונים של שעונים שפותחו במהלך ההיסטוריה – משעון השמש ועד השעונים האנלוגיים והדיגיטליים.
