היום הרת עולם
על פי המסורת, בראש השנה נברא העולם; בא' בתשרי אנו חוגגים יום הולדת לאנושות. וכמו בימי הולדת עורכים חשבון: מה עשינו טוב? מה יש לשפר? נלמד את הפיוט ונדון במטפורות שבו.
את הפיוט "היום הרת עולם" כתב מחבר לא ידוע, ושרים אותו בתפילת מוסף בראש השנה מיד אחרי תקיעות השופר.
בפיוט שני מוטיבים מרכזיים – בריאת האדם והדין והמשפט שנגזרים על כל אדם. על פי המסורת היהודית, בראש השנה כל אדם ואדם עומד למשפט, וגורלו מוכרע בין ראש השנה ליום הכיפורים. הפיוט רומז לפנייה בתפילה "אבינו מלכנו": מבחינה אחת האל הוא אבא ואנו בניו, ומבחינה אחרת הוא המלך ואנו עבדיו. הפיוט מבקש: אם אנו כבנים לאלוהים, שירחם עלינו כאב; ואם אנו עבדים, אנו מצפים בחיל ורעדה למשפטו הצודק.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- להקדמה לפעילות לפני השיעור בקשו מהתלמידים לברר מה תאריך הלידה העברי שלהם (אפשר דרך ההורים או באמצעות מחשבונים ברשת.
- בקשו מהתלמידים להסתדר במעגל (כמו מעגל השנה) על פי סדר ימי ההולדת העבריים שלהם – הראשון הוא הילד שנולד בזמן סמוך לא' בתשרי, והאחרון במעגל נולד בסוף אלול. תלמידים שאינם יודעים את החודש שבו נולדו יסתדרו לפי הילדים שנולדו בתאריכים קרובים אליהם, וכך יידעו גם בקירוב את התאריך העברי שלהם.
- שאלו מי נולד בה' באייר (מדינת ישראל. אפשר לתת רמז – זה לא בן אדם, חוגגים את "יום ההולדת" שלו בחופשה מבית הספר, עם כחול ולבן) ומה נולד בא' תשרי. (על פי המסורת היהודית, העולם נברא בא' תשרי.)
- התבוננו עם התלמידים בתאריך העברי המצוין ביומנים, הסבירו את ספירת השנים. לדוגמה התשפ"ז – בגימטריה ה' אלפים, ת"ש מאות, פ"ז שנים (5,787 שנים). מה לוח השנה העברי מונה? (את השנים שחלפו מיום בריאת העולם).
- קראו את הפיוט, והסבירו את משמעותו.
מדברים
- על פי הפיוט, ראש השנה הוא היום שבו העולם נולד. מה המשמעות של "יום הולדת לעולם"?
- כיצד יום ההולדת הפרטי שלנו דומה ליום ההולדת של העולם? (שניהם נקודת זמן לספירת השנים, בשניהם יש חגיגה, שניהם מלווים במחשבות על מה שהיה בשנה שעברה, למשל: במה התקדמתי? מהן תקוותי ותכניותיי לשנה הבאה?) במה הם שונים? (יום ההולדת של העולם משמעותי לכל מי שמציין אותו סביבנו, ולכן חשבון הנפש וההתבוננות נעשים גם עם אחרים.)
- מהו היחס שבין "היום הרת עולם" ל"היום יעמיד במשפט" – ניגוד? הקבלה? השלמה?
- בפיוט יש דימויים אמהיים: ההיריון שהוא סמל לבריאת העולם והשורש רח"מ. אילו תחושות הדימויים הללו מעוררים בכם?
אפשר גם
- אפשר להמשיך לפעילות סביב הפסל לידה.
- האזינו לשיר היום הרת עולם בביצועו של אודי דוידי. מה הזמר הוסיף לפיוט? מה הוא גרע ממנו? נסו להסביר מדוע.
- אפשר להזכיר את המילים מברכת יוצר אור הנאמרת בתפילת שחרית: "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית". לפי מילים אלו, בריאת העולם מתרחשת לא רק פעם אחת אלא בכל יום מחדש. ניתן לדון בשאלה: האם מילים אלו סותרות את הרעיון של "היום הרת עולם"? משלימות אותו? מה משמעות מילים אלו? (אפשרות אחת: כל יום מציע לנו עולם חדש, אין יום שדומה לאחר, ובכל יום באות אלינו אפשרויות חדשות.)
- השיר ברגע של ורד מוסנזון עוסק אף הוא במעבר מהשנה החולפת והעתיד הצפוי לשנה הבאה.