הלב הוא מחבוא / שלומית כהן-אסיף
מה גורם לנו לפעמים לשמור בסוד את שבלבנו? בשאלה זו נעסוק בעקבות הניתוח של השיר הלב הוא מחבוא.
שלומית כהן-אסיף (ילידת 1948) היא משוררת ישראלית בת זמננו, ויצירותיה זיכו אותה בפרסי ספרות רבים. שם השיר הלב הוא מחבוא הוא שם מקורי, והוא מדויק כל כך, שאנחנו שואלים את עצמנו איך ייתכן שלא חשבנו על כך עד היום. וזה כוחם של משוררים טובים – לגרום לנו לשאול שאלה מעין זו!
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- טרם קריאת השיר הקריאו לתלמידים רק את שם השיר. שאלו אותם על מה לדעתם ידבר השיר – מה יכול להתחבא בלב?
- הקריאו את השיר.
מדברים
- מהן הסיבות שהילד הדובר בשיר שומר כמה סודות?
- האם כבר מצאתם את עצמכם במצבים הדומים למצבים המתוארים בשיר? ספרו לכיתה או אל תספרו ‒ כרצונכם.
- לפעמים אנו מעדיפים שמשהו לא יתגלה. האם זה קרה לכם?
אם כן, מדוע? האם בכל זאת גיליתם אותו למישהו? אם כן, למי? ולמה?
אם לא, חשבו על מישהו שהעדיף שמשהו לא יתגלה. מה לדעתכם גרם לאדם הזה להעדיף לשמור את הדבר בסוד? - מה דעתכם על הדימוי של הלב כמחבוא? האם לדעתכם הוא מקורי? נדוש? מתאים? לא מתאים? ציורי?
אפשר גם
- ארבעה חדרים בלבי: דמיינו שבלב האדם ארבעה חלקים, ארבעה "חדרים": חדר השמחה, חדר העצב, חדר הכעס וחדר האהבה. הזמינו את התלמידים לגזור חמישה לבבות זהים ולהדק אותם יחד בצדדים כדי ליצור מעין מעטפה בצורת לב שיש בה ארבעה חללים, "חדרים". כל תלמיד יכתוב על ארבעה פתקים את הרגש (שמחה, עצב, כעס ואהבה) ומקרה שבו הרגיש את הרגש ולא סיפר עליו ויכניס את הפתקים לחללים. אפשר לכתוב "הלב הוא מחבוא" על הצד החיצוני של הלב.
- ציור של הלב כמחבוא: התלמידים יציירו את הלב כמקום מחבוא של סודות ותחושות וייתנו ביטוי גרפי ללב שיש בו סוד וללב שמשחרר סוד – באמצעות צבע, קו וצורה.
- אפשר להמשיך לפעילות בובות בבושקה – פעילות אישית שבה התלמידים בוחנים מה אנשי סביבתם יודעים עליהם ומה הם אינם יודעים ואין התלמידים מגלים להם