הלשון – טובה או רעה?
הדיבור בכוחו לחולל נפלאות, ובכוחו גם להזיק. האגדה שלפנינו מבטאת את הרעיון הזה.
אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְטָבִי עַבְדּוֹ: צֵא וְקַח* לִי מַאֲכָל טוֹב מִן הַשּׁוּק;
יָצָא וְלָקַח* לוֹ לָשׁוֹן.
אָמַר לוֹ: צֵא וְקַח לִי מַאֲכָל רַע מִן הַשּׁוּק;
יָצָא וְלָקַח לוֹ לָשׁוֹן.
אָמַר לוֹ ר' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל טוֹב לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן, וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל רַע לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן?
אָמַר לוֹ: מִמֶּנָּה הַטּוֹבָה וּמִמֶּנָּה הָרָעָה;
כְּשֶׁהִיא טוֹבָה אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה
וּכְשֶׁהִיא רָעָה אֵין רָעָה מִמֶּנָּה.
מדרש ויקרא רבה, פרשה לג, סימן א
פירושי מילים
קַח – קְנֵה
לָקַח – קָנָה
הלשון היא משל לדיבור – הוא יכול להיות טוב או רע, לפי הנאמר והכוונה. אפשר ללמוד מכך גם באופן כללי על המורכבות של דיבורים ומעשים – הם יכולים להיות חיוביים ושליליים על פי ההקשר ואופן הביצוע.
בסיפור יש היפוך מעמדות: העבד מלמד את אדונו שיעור בהליכות החיים. לא רק שטבי היה עבד פשוט ואדונו היה נשיא וחכם גדול בתורה, אלא שהעבד היה לא יהודי, והדבר מעצים את הייחוד שבסיפור שבו גדול בתורה לומד לקח ממישהו שאפילו אינו יהודי.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- בקשו מהתלמידים לחשוב על משהו שיכול להיות גם טוב וגם רע במצבים שונים. לאחר שיעלו רעיונות שונים, הפנו אותם לאגדה.
מדברים
- מדוע בחר טבי בלשון כאשר מילא את שתי המשימות?
- תנו דוגמאות למקרים שבהם הלשון "טובה".
- תנו דוגמאות למקרים שבהם הלשון "רעה".
- טבי היה יכול לבחור שני מאכלים שונים. איזה מסר הוא ביקש להעביר כאשר בחר את אותו המאכל פעמיים?
אפשר גם
- אפשר ללמוד על השיר מילה טובה שמדבר על ההשפעה החיובית של מילים טובות.