הלשון – טובה או רעה?

אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְטָבִי עַבְדּוֹ: צֵא וְקַח* לִי מַאֲכָל טוֹב מִן הַשּׁוּק;
יָצָא וְלָקַח* לוֹ לָשׁוֹן.
אָמַר לוֹ: צֵא וְקַח לִי מַאֲכָל רַע מִן הַשּׁוּק;
יָצָא וְלָקַח לוֹ לָשׁוֹן.
אָמַר לוֹ ר' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל טוֹב לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן, וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל רַע לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן?
אָמַר לוֹ: מִמֶּנָּה הַטּוֹבָה וּמִמֶּנָּה הָרָעָה;
כְּשֶׁהִיא טוֹבָה אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה
וּכְשֶׁהִיא רָעָה אֵין רָעָה מִמֶּנָּה.

מדרש ויקרא רבה, פרשה לג, סימן א

פירושי מילים
קַח – קְנֵה
לָקַח – קָנָה