המאכל הלאומי

ולנו יש פלאפל
דן אלמגור

לְכָל מְדִינָה כָּאן בָּעוֹלָם
מַאֲכָל לְאֻמִּי הַמֻּכָּר לְכֻלָּם,
וְכָל יֶלֶד בַּגַּן יוֹדֵעַ כִּי
הָאוֹכֵל מָקָרוֹנִי הוּא אִיטַלְקִי.
לָאוֹסְטְרִים בְּוִינָה שְׁנִיצֶל טָעִים,
וְהַצָּרְפָתִים אוֹכְלִים צְפַרְדֵּעִים.
הַסִּינִים אוֹכְלִים אֹרֶז דַּק וְרָזֶה,
וְהַקָּנִיבָּלִים אוֹכְלִים זֶה אֶת זֶה.

וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל,
פָלָאפֶל, פָלָאפֶל!
לְאַבָּא מַתָּנָה
גַּם אִמָּא כָּאן קוֹנָה.
לְסָבְתָא הַזְּקֵנָה
נִקְנֶה "חֲצִי מָנָה".
וְגַם הַחוֹתֶנֶת הַיּוֹם תְּקַבֵּל
פָלָאפֶל, פָלָאפֶל –
עִם הַרְבֵּה-הַרְבֵּה-הַרְבֵּה פִּלְפֵּל!

פַּעַם, כְּשֶׁבָּא יְהוּדִי לְיִשְׂרָאֵל,
נָשַׁק לָאֲדָמָה וּבֵרַךְ "הַגּוֹמֵל".
הַיּוֹם הוּא רַק יוֹרֵד מִן הַמָּטוֹס –
וּכְבָר קוֹנֶה פָלָאפֶל וְשׁוֹתֶה גָּזוֹז.
אֶצְלֵנוּ אֵין מֶלֶךְ. יֵשׁ רַק נָשִׂיא;
אֲבָל בַּמְּלוּכָה כְּבָר הִשַּׂגְנוּ שִׂיא.
אֶצְלֵנוּ כָּל יוֹם קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ –
אֶחָד "מְאֻשָּׁר", הַשֵּׁנִי – "מְיֻאָשׁ".

כִּי לָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל,
פָלָאפֶל, פָלָאפֶל.

יֵשׁ דּוּכָנִים לָרֹב.
מֵרִיחַ כָּל הָרְחוֹב
רֵיחוֹת שֶׁל שׂוּמְשׂוּמִין
וְשֶׁמֶן פָּרָפִין.
וְגַם צָרֶבֶת אֶפְשָׁר פֹּה לְקַבֵּל
מִפָלָאפֶל, פָלָאפֶל –
עִם הַרְבֵּה-הַרְבֵּה-הַרְבֵּה פִּלְפֵּל!

פָלָאפֶל לַעֲשׂוֹת זֶה לֹא פָּשׁוּט.
פָלָאפֶל לַעֲשׂוֹת זֹאת אָמָּנוּת,
וְיוּכַל לְהַבְחִין כָּל בֶּן תֵּימָן
בֵּין פָלָאפֶל שֶׁל חוֹבֵב – אוֹ שֶׁל אָמָּן.
הַמַּצְחִיק בְּיוֹתֵר הוּא, "אַלְלָה אֶל-עָזִים",
פָלָאפֶל עָשׂוּי בִּידֵי אַשְׁכְּנַזִּים!
בְּפָלָאפֶל כָּזֶה מִיָּד תַּרְגִּישׁ
מִין טַעַם מוּזָר שֶׁל "גֵעפִילְטֶע פִישׁ".

רַק לָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל,
פָלָאפֶל, פָלָאפֶל!
לְאַבָּא מַתָּנָה
גַּם אִמָּא כָּאן קוֹנָה.
לְסָבְתָא הַזְּקֵנָה
נִקְנֶה "חֲצִי מָנָה".
כִּי זֶה הַמַּאֲכָל הַלְּאֻמִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
פָלָאפֶל, פָלָאפֶל,
עִם הַרְבֵּה-הַרְבֵּה-הַרְבֵּה פִּלְפֵּל!

צ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כנרת זמורה דביר, 2012