המלקטות
כשאנחנו רואים אנשים משולי החברה, אנחנו לעתים קרובות מתעלמים מהם, ולכל היותר מתייחסים אליהם כנחותים. עם גישה זו מתעמתת היצירה.
רות ונעמי (המלקטות)
עדי נס, 2006
ביצירה זו (שהיא חלק מסדרה גדולה יותר הקרויה סיפורי התנ"ך) צילם האמן עדי נס "דוגמנים" בדמותם של אנשים החיים בשולי החברה, אנשים שאנחנו נוטים לדחות ולהתעלם מהם, אך בהשראת מצבים הלקוחים מחייהן של דמויות חשובות מהתנ"ך. כך הוא חושף לפנינו את הבעייתיות שבהתעלמות ובניסיון שלא לראות בהם חלק מהחברה שלנו ולא להזדהות אתם.
רות ונעמי הגיעו לארץ בחוסר כל, רעבו ללחם ונאלצו לאכול מהשאריות שנשארו בשדה. גם כיום יש בקרבנו אנשים שונים שלא מצליחים להתפרנס ומגיעים לפת לחם, רבים מהם עולים חדשים וותיקים.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הציגו את היצירה, ובקשו מהתלמידים לתת לה כותרת. רשמו את ההצעות על הלוח. אחר כך גלו לתלמידים מה הכותרת של העבודה, ואם צריך, הזכירו את הסיפור התנ"כי.
מדברים
- מה אתם מרגישים כשאתם רואים את התמונה? האם היא מעוררת בכם סלידה? צער? מדוע?
- מה גורם לאנשים לחפש אוכל ברחוב?
- לו הכרתם אנשים שהיו במצב דומה, שמחפשים אוכל ברחוב, האם זה היה משפיע על ההתייחסות שלכם ליצירה?
- מה הקשר בין הכותרת של היצירה לתוכנה?
- מדוע לדעתכם בחר האמן להציג את האנשים הללו כדמויות מהתנ"ך? מה זה גורם לנו להרגיש?
- איך אנחנו נוטים לנהוג כלפי אנשים משולי החברה? מדוע זה קורה, ומה הבעייתיות בכך?
אפשר גם
- אפשר לעשות את הפעילות הזאת בהקשר של הקטע צלם אלוהים העוסק בחשיבות של כל אדם באשר הוא אדם.