חשבון נפש: לשקול כסוחרים
חזרה בתשובה וחשבון נפש הם שניים ממנהגי חודש אלול, אך לדברי רמח"ל אינם מוגבלים רק לחודש זה.
רוֹאֶה אֲנִי צֹרֶךְ לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹדֵק אֶת דְּרָכָיו מִדֵּי יוֹם, כַּסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר יִבְדְּקוּ תָּמִיד כָּל עִסְקֵיהֶם* לְמַעַן לֹא יִתְקַלְקְלוּ, וְיִקְבַּע עִתִּים* וְשָׁעוֹת לָזֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִזְדַּמֵּן אֶלָּא בִּקְבִיעוּת.
עיבוד על פי מסילת ישרים לרבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), פרק ג
פירושי מילים עסקיהם – למשל לבדוק שהמשקלות עובדים כראוי |


"חזרה בתשובה" היא חרטה על מעשים שליליים ושיבה לדרך הישר. היא נעשית על ידי עשיית חשבון נפש ותיקון המידות והמעשים. בחודש אלול, לקראת ראש השנה הנחשב "יום הדין", נוהגים מנהגים מיוחדים המעוררים לתשובה כמו אמירת סליחות ותקיעה בשופר. לפי המסורת, וכך גם לדברי רמח"ל, ראוי לעשות תשובה במשך כל השנה וחשבון נפש מדי יום.
רמח"ל ממשיל את עבודת ההתבוננות לחשבון שעורך סוחר בסוף יום עבודתו. הסוחר בודק את חשבונותיו, באיזה עסק הצליח ובאיזה הפסיד, מתי נהג כשורה ואם טעה בדבר מה. כך גם האדם נקרא לעיין במעשיו ולבדוק איזה מעשה שעשה היה כשורה ואיזה עליו לתקן.
חשוב להדגיש כי התבוננות וחשבון נפש אינם הלקאה עצמית, וחשוב לא פחות להתבונן גם במעלות ובהצלחות שלנו, להבחין בטוב הקיים, לשמוח ולהתחזק בשיפורו.
הספר מסילת ישרים הוא ספר יסודי בארון הספרים היהודי, ובמסגרות רבות מקובל ללמוד אותו בקביעות שוב ושוב.
רמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) היה רב, משורר והוגה דעות וחי באיטליה לפני כמאתיים שנה. מספרים שהיה בעל זיכרון מיוחד וידע בעל-פה ספרים שלמים מספרי התרבות היהודית. עיסוקו המרכזי של רמח"ל היה לימוד תורת הקבלה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
|
מדברים
- רמח"ל מספר משל על סוחרים הבוחנים בכל יום את עסקיהם וקובעים זמן לבדיקה זו. מהו הנמשל? הסבירו את הקשר בין המשל לנמשל.
- למה לדעתכם בחר רמח"ל דווקא בסוחר כדי להדגים את דבריו?
- רמח"ל כתב שהשלב הראשון בתיקון המידות והאישיות הוא התבוננות. מדוע שלב זה הכרחי?
- במסורת היהודית יש תקופה המיועדת לחשבון נפש – חודש אלול ועשרת ימי תשובה. לפי דברי רמח"ל, על האדם לעשות חשבון נפש בכל יום. הביאו טיעון אחד שתומך בדבריו וטיעון אחד נגדם, וכתבו מהי דעתכם.
- אם ממילא יש צורך בחשבון נפש יומי, למה לדעתכם קבעה המסורת גם חודש שמוקדש לחשבון נפש?
- לשם מה נחוצה לנו ההתבוננות בחיינו?
- האם התבוננות על המעשים מספיקה? (לא. לאחר שהתבוננו על מעשינו, עלינו לחשוב כיצד נשמר הרגלים רצויים וכיצד ניפטר מהרגלים לא רצויים.)
- האם חשוב להכיר גם בצדדים החיוביים שלנו? כיצד ההתבוננות בכוחות ובהצלחות שלנו עשויה לקדם אותנו?
- מה קל לכם יותר – להתמקד בחסרונות או במעלות?
- לאילו תחומים בחיים שלכם הייתם רוצים לשים לב כדי לעשות חשבון נפש? למה?
אפשר גם
- אפשר להמשיך לפעילות הכנת פנקס התבוננות אישי.
- אפשר ללמוד על האופן שבו השופר משמש בימי התשובה לחשבון נפש.
- אפשר ללמוד את דברי רמב"ם על האפשרות לבחור בין דרך טובה לרעה ולדון בדרך שבה חשבון נפש תורם לבחירה זו.
- אפשר ללמוד את דברי הרב ישראל מסלנט: "כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן". מה המקורות מוסיפים על זה?
- אפשר ללמוד את השיר "הרגל הופך לטבע". במה דברי רמח"ל יכולים לעזור להימנע מהתקבעות הרגלים מזיקים?