התייוונות או השראה?

על פי סיפור הרקע לחג החנוכה שבספר מקבים א, הייתה מתיחות גדולה בין שני חלקים בעם: היו שהושפעו מהתרבות ההלניסטית שהביא השלטון היווני, ולעומתם השמרנים יצאו נגד אימוץ השפעות זרות וכינו את מי שלא נהג כך "מתייוון". המניע למרד החשמונאים היה הניסיון של השלטונות לכפות את תרבותם ואת מנהגי הדת שלהם.

מאות שנים אחר כך, בתחילה בתקופת המשנה ובהמשך גם בתקופת התלמוד הבבלי, עדיין נותר על כנו המתח בין אימוץ מנהגי השלטונות (הפעם הרומים) ובין הנאמנות לתרבות היהודית. אך המתח הזה היה קיים גם בתוך החברה הרבנית עצמה.

מבחינה ספרותית העדויות העיקריות שנותרו לנו הם ספרים של חכמי המשנה והתלמוד שמסתייגים מלבוש רומי ומלימוד שפת השלטונות אלא במקרים מיוחדים, אם כי עצם ההסתייגות מעידה שזה היה נהוג. אך מבחינה ארכאולוגית אפשר לראות גוונים נוספים שאין להם בהכרח ביטוי בתלמוד. בבתי כנסת רבים ברחבי ארץ ישראל שרדו רצפות פסיפס של בתי כנסת מפוארים, ובהן מאפיינים הלניסטיים ורומיים מובהקים הקשורים קשר ישיר לדת היוונית והרומית.