התקווה
"להיות עם חופשי בארצנו" – כך כתב נפתלי הרץ אימבר בשירו שלימים היה להמנון הלאומי. נבחן את משמעות הכמיהה לחופש המבוטאת בשיר.
התקווה
נפתלי הרץ אימבר
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ,
אֶרֶץ צִיּוֹן, יְרוּשָׁלַיִם.
התקווה הוא גרסה קצרה של השיר תִּקְוָתֵנוּ שחיבר המשורר נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878. בהמנון המוכר לנו שני הבתים הראשונים מתוך תשעת בתיו של השיר תִּקְוָתֵנוּ.
שני בתים אלו הם למעשה משפט תנאי שאומר שכל עוד יש יהודים השואפים לחזור לציון, לא תאבד תקוותנו שאכן נשוב להיות שם עם חופשי.
בשיר המקורי לא הביע המשורר את רעיון השאיפה לחופש – זהו שינוי שעשה בשיר בשנת 1905 איש החינוך יהודה לייב מטמן (מטמון) כהן, מי שהקים את הגימנסיה הרצליה. זה הנוסח המקורי של הבית השני: "עוד לא אבדה תקוותנו/ התקווה הנושנה/ לשוב אל ארץ אבותינו/ לעיר בה דוד חנה".
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- השמיעו את ההמנון ששרה מקהלת בוגרים או מקהלת ילדים בהפקת קרן תל"י והציגו את מילותיו.
- ספרו לתלמידים כי נפתלי הרץ אימבר כתב את המילים לפני כ-150 שנה, בימים שבהם עם ישראל לא חי בארץ ישראל ושבהם הכמיהה לשוב לציון הייתה בגדר חלום.
- הסבירו את פירוש המילים.
מדברים
- מהי התקווה המובעת בהמנון?
- מהי בעיניכם המשמעות של המילים "להיות עם חופשי בארצנו,/ ארץ ציון וירושלים"?
- מילים אלו לא היו בשיר המקורי, וכך היה כתוב: "לשוב אל ארץ אבותינו,/ לעיר בה דוד חנה". מדוע לדעתכם הוחלפו המילים? במה שם דגש הכותב המקורי, ובמה שם דגש עורך השינוי?
- האם לדעתכם התקווה התממשה? באיזה מובן?
אפשר גם
אפשר לצפות בסרטון מבית היוצר של הספרייה הלאומית "שלושה דברים שלא ידעתם על התקווה".
קישורים ברשת