ואניטס – השינויים מסמלים את הזמן החולף

וָאנִיטָס היא סוגה של ציורי טבע ודומם באמנות ההולנדית במאות ה-16 וה-17 הרומזת על ארעיות החיים. ואניטס בלטינית פירושו ריקנות, וזו המילה בה השתמש התרגום הלטיני של ספר קהלת לתרגום הביטוי "הבל הבלים" שמרמז על חוסר המשמעות של הקיום האנושי לעומת הנצח האלוהי. בציורים אלו אלמנטים הנושאים משמעות סמלית: פרחים, גולגולת, שעון חול, נרות, פירות נרקבים ועוד. כל אלה מייצגים את הזמן החולף, את זמניותם של החיים ואת נוכחותו של המוות. מאחורי הציורים עומד הרעיון הנוצרי "זכור את יום המוות" (בלטינית: ממנטו מורי) המבטא את ההבל בקיום הארצי לעומת הנצח של הקיום הרוחני, ומתוך כך הוא מעודד לחיים מוסריים.

המשותף לכל האלמנטים בציורים הוא תהליך השינוי שעובר עליהם – בזמן קיומם ובעיקר לאחר מותם. האמנים הציגו לעתים שלבים שונים של השינוי – למשל פרחים פורחים לעומת פרחים נובלים או פרפר שאתמול היה גולם ומחר ימות. אבל גם בלא הצגת שלבי קמילה, עצם הצגת עצמים קצרי ימים כמו פרח או פרפר מסמלת את בר-החלוף. לעתים מוצג משהו באמצעו של תהליך, למשל שעון חול, וגם דברים בסיומו של התהליך – גולגולת מת, לפעמים בידיו של אדם חי. אלמנטים אחרים מייצגים את תענוגות החיים שלא תהיה להם שום משמעות אחר המוות: כלי הנגינה של המוזיקה המהנה ללא נגן או מאכלים טובים שאיש אינו אוכל. כך הצופה רואה מול עיניו את הסוף הצפוי לכל הדברים החיים ומעורר את לבו למשמעות החיים.

מריה ון אוסטרווייק (1630–1693) הייתה ציירת הולנדית שהתמחתה בציורי פרחים ובטבע דומם.