זהות תרבותית באמנות
האמן בני וודו, ישראלי יוצא אתיופיה, מציג את הזהות הדואלית שלו – העולה החדש כהה העור והישראלי הצבר.


היצירה היא דיוקן עצמי של האמן, מוסתר בצמח צבר המזוהה עם הישראליות. הצמח מסתיר את עורו הכהה של האמן ובכך מאפשר לו להיטמע בסביבה ולהיראות צבר – מקומי יליד ולא עולה ותיק – אך ידיו הצמודות במחוות הודיה או תחינה מבליטות גם את הזהות שהוא אינו רוצה להסתיר לגמרי.
האמן הסביר: "האם אנחנו [יוצאי אתיופיה] מתחברים לזהות הישראלית או לזהויות אחרות, והאם מילים כדוגמת 'מלח הארץ', 'צ-בר', 'יפי הבלורית והתואר' וכדומה, יכולות להיאמר על יהודי אתיופיה בישראל?" (ויקיפדיה, הציטוט משיחה בעל-פה עם האמן).
בני וודו (נולד ב-1978) הוא צלם ואמן ישראלי יליד אתיופיה. וודו מצלם בעיקר אירועים הקשורים לעדה האתיופית.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
הציגו את התמונה ודונו בזהות המוצגת בה.
מדברים
- מהי זהות תרבותית או לאומית?
- מהי הזהות התרבותית או הלאומית המוצגת ביצירה?
- מהו הקונפליקט המוצג ביצירה? כיצד הוא קשור לחייהם של העולים ובמיוחד העולים מאתיופיה?
- מדוע בחר האמן דווקא בצמח הצבר להסתרת פניו?
- אילו רגשות מעוררת בכם התמונה?
אפשר גם
- הסתרת הפנים בדיוקן עצמי אפשר למצוא אצל אמנים אחרים, למשל רנה מגריט. על הדיוקן העצמי ניתן להרחיב בלימוד על דיוקנאות עצמיים.
- תוכלו לבקש מהתלמידים לכתוב רשימה של סמלים, אירועים ודמויות שמבטאים את הזהות התרבותית שאליה הם מתחברים. לאחר מכן יצרו התלמידים יצירה שמבטאת את זהותם התרבותית וישלבו בה מרכיבים מהרשימה שכתבו.
- אפשר להשוות את היצירה ליצירות אחרות המביעות את הזהות התרבותית והלאומית או מבקרות אותה. כמה הצעות:
אפרים משה ליליין, "משה" – האמן מחבר בין הזהות היהודית העתיקה שקשורה למשה שנתן את התורה לעם ישראל ובין הזהות הציונית – משה מתואר בדמותו של הרצל.
אריק בוקובזה, "פמיליה" (עמ' 68 והלאה) – מיצג שהוא מעין שולחן סדר שכל הפרטים שלו לקוחים מההיסטוריה המשפחתית של האמן, ועל הצלחות מצוירות הדמויות המשתתפות בסדר, כל אחת מהן ממקור אחר (ראו הסבר בקטלוג). אפשר להציג את התמונה שבעמודים 86–87 ולשאול מי הדמויות, למה כולן משתתפות בליל סדר אחד, וכיצד הן קשורות ל"משפחה" של האמן.
יצירה דומה יש לראובן רובין, "סדר ראשון בירושלים", ובה הוא מתאר מגוון דמויות שהן חלק בלתי נפרד מהחיים בארץ החדשה.
זויה צ'רקסקי, "שישי בשיכון" – בשני ציורים היא מתארת את ילדותה קודם כול באוקראינה, ולאחר העלייה לארץ בשכונה שרובה עולים חדשים, והאחרים הם ותיקים קשי יום. מה אפיין את שכונת ילדותה באוקראינה? מה אפיין את ישראל שהיא גדלה בה אחרי העלייה? איזו זהות התגבשה אצלה? מדוע שני הציורים קשורים זה לזה?
- עוד יצירות העוסקות בזהות המקומית של עולים חדשים מובאות ביחידה "נדודים עד הבית".
קישורים ברשת
אמנות ותרבות ישראל – הצעה להוראה בין-תחומית, משרד החינוך