זהות תרבותית
על פי מדרש החכמים, בזכות השמירה על הזהות התרבותית ועל אמות המידה המוסריות-חברתיות נגאלו בני ישראל ממצרים ונעשו לעם.
רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר:
בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ [ניצלו]
יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם:
שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם,
וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם,
וְלֹא אָמְרוּ לְשׁוֹן הָרַע,
וְלֹא נִמְצָא בָּהֶן אֶחָד פָּרוּץ בְּעֶרְוָה.
מדרש שיר השירים רבה, פרשה ד, סימן יב
פירושי מילים
וְלֹא אָמְרוּ לְשׁוֹן הָרַע – הכוונה כאן: שלא הלשינו זה על זה
וְלֹא נִמְצָא בָּהֶן אֶחָד פָּרוּץ בְּעֶרְוָה – הכוונה כאן: איש מבני ישראל לא התחתן עם בני העם המצרי שהיו עובדי אלילים
על פי המדרש, לשמירה על מאפייני הזהות התרבותית היה תפקיד ביציאת בני ישראל ממצרים ובשחרורם מהעבדות. גם שני מאפיינים מוסריים-חברתיים שאינם קשורים כשלעצמם לזהות (אי-אמירת לשון הרע וזהירות בענייני עריות – יחסי מין ונישואים אסורים) מובאים כאן במובן של זהות: אמירת לשון הרע – הכוונה כאן היא שהם שמרו על אחידות חברתית ולא הלשינו זה על זה אצל הנוגשים המצריים; "פריצות בערווה" (עריות) – הכוונה כאן היא שלא התקיימו יחסים מיניים או נישואים בין בני ישראל למצרים, ובכך הם שמרו על זהותם האתנית והתרבותית ונמנעה התבוללות. למעשה המדרש מציג מאפיינים בסיסיים לשמירה על זהותו של עם. בימינו, כאשר הגלובליזציה חובקת כול, שוב ושוב עולה השאלה על ערכה של שמירת הזהות הלאומית והמקומית בזהותו האישית של האדם. בצד זה עולה גם השאלה כיצד חיזוק הזהות הלאומית לא יחזק בד בבד תפיסות גזעניות, ויש לשים לב לכך גם בשיח עם התלמידים.
שיר השירים רבה הוא מדרש ארץ-ישראלי על מגילת שיר השירים שבתנ"ך, מסביבות המאה ה-6 לספירה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- כתבו על הלוח רשימה של שמות מלאומים שונים ורשימת שפות. אמרו לתלמידים לקבוע לאיזה לאום או תרבות שייכים כל אחד מהשמות והשפות. לפי מה החליטו על החלוקה? האם היא תמיד נכונה?
- קראו את המדרש במליאה. הסבירו את הקשר של הזהות התרבותית ליציאת בני ישראל ממצרים והפיכתם לעם.
מדברים
- לפי המדרש, מה הן הסיבות שנגאלו ישראל ממצרים?
- אילו מהסיבות מלמדות שבני ישראל שמרו על זהותם התרבותית במצרים?
- יציאת מצרים הובילה להפיכת בני ישראל לעם. מה הקשר בין שמירה על הזהות התרבותית להפיכה לעם?
- כיצד שם ושפה מעידים על זהות תרבותית ושומרים עליה?
- אילו מאפיינים נוספים מעידים שאדם שייך לתרבות מסוימת? (מנהגים, מאכלים, ערכים, לוח שנה)
- היום יש בישראל הרבה אנשים ששמותיהם אינם ישראליים, ומדברים בה בכמה שפות – מה היא הסיבה לכך? מה זה מעיד לדעתכם על הזהות הישראלית?
- האם לדעתכם חשוב לשמור על הזהות התרבותית? הסבירו.
אפשר גם
- אפשר להאזין לשיר "כתונת פסים" של מאיר אריאל העוסק ברב-תרבותיות בחברה הישראלית. שאלו מהי המטפורה בשיר ומה היא מסמלת. בבית הראשון בשיר נאמר: "לפני כמה וכמה שנות אלף/ נפרדנו אני ואחי […]/ ופתאום נפגשנו כאן/ לא הכרנו, כל כך השתנינו/ טוב שהשארנו סימן". דונו בשאלה מהו הסימן.
- אפשר לקשר את הנושא לפעילות על לוח השנה העברי, סממן זהות תרבותי שנשאר עם עם ישראל לאורך הדורות.
- אפשר להביא לכיתה קטע מתוך הכתבה על מצב העם היהודי בעולם ולדון בשאלה אם שמירה על הכללים שבמדרש אכן בכוחם למנוע את הצטמצמות היהודים בעולם.
- אפשר להכין עם התלמידים רשימה של סממנים של זהות אישית ורשימה של סממנים של זהות תרבותית או לאומית. שאלו: אילו סממנים חוזרים בשתי הזהויות? כיצד סממן אחד (כמו לבוש) יכול להעיד על זהות אישית ועל זהות תרבותית בעת ובעונה אחת?