זוכרים את העבר למען העתיד – יד ושם
כיצד זיכרון העבר משפיע על ההווה ועל העתיד? מתי יש לשכוח ומתי יש לזכור? על פי שני מקורות העוסקים בזיכרון לאומי, נדון בחשיבותם של מפעלים לשימור הזיכרון, למען העם והאנושות.
עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל.
יגאל אלון, שר החוץ וסגן ראש הממשלה, בפגישת הוועדה הציבורית לשחזור ראש פינה, 12 בדצמבר 1975
שני כוחות ניתנו לנו: זיכרון ושכחה. אי אפשר לנו בלעדי שניהם. אילו לא היה לעולם אלא זיכרון, מה היה גורלנו? היינו כורעים תחת משא הזיכרונות. […] ואילו היתה השכחה משתלטת בנו כליל – כלום היה עוד מקום לתרבות, למדע, להכרה עצמית, לחיי נפש?
ברל כצנלסון, "מקורות לא אכזב", כתבי ברל כצנלסון, כרך ו, מפא"י, תל אביב תש"ז, עמ' 389


יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, הוקמה מתוך מטרה לזכור את השואה ואת קרבנותיה, אך יש לה מטרה נוספת, לאומית ועולמית – לעודד את חקר השואה ואת הוראת השואה. המחקר והחינוך חשובים במיוחד להפקת לקחי השואה וכדי למנוע את הישנות מוראותיה.
יגאל אלון (1918–1980) היה פוליטיקאי ואיש צבא שאף שימש לזמן קצר ראש ממשלה. את האמרה המפורסמת שלפנינו אמר בעת ייסוד העמותה לשחזור ראש פינה.
ברל כצנלסון (1887–1944) היה סוציאליסט שפעל למען זכויות הפועלים בארץ ישראל טרם קום המדינה. כצנלסון יצא בכתביו נגד הפניית העורף לתשעה באב ולזיכרון חורבן הבית. הוא טען שיסודות העבר הם החומרים שמהם יש לחדש וליצור את ההווה והעתיד.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- כתבו על הלוח את השם המלא של יד ושם: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. לפי שמה, מהם יעדיה של הרשות?
- כדי להבין את יעדיה של יד ושם וחשיבותם, קראו את שני המקורות. היעזרו בטקסטים כדי לפרש זה את זה.
מדברים
- הסבירו את דברי יגאל אלון בשפה שלכם.
- איזה אלמנט בעניין הזיכרון מוסיף ברל כצנלסון על דברי אלון?
- מהי הבעיה לדבריו של כצנלסון בזיכרון ללא שכחה? מהי הבעיה בשכחה ללא זיכרון?
- בעולם שלאחר השואה יש חשיבות לשני הכוחות – זיכרון ושכחה. מתי לדעתכם כוח השכחה עשוי להיות חיובי בהקשר של השואה? (למשל היכולת של השורדים להדחיק את העבר, לא להיות הלומים ומדוכאים ולהמשיך בחייהם). מתי כוח הזיכרון הוא חיובי?
- כיצד זיכרון השואה מועיל לאנושות?
- מה לדעתכם הדבר החשוב ביותר שיד ושם יכולה לעשות כדי שלא תהיה עוד שואה? (ספרו לתלמידים על הדברים שהרשות כבר עושה – הקלטת עדויות ניצולים ופרסומן, יצירת סרטונים המסבירים על השואה בצורה המותאמת לילדים, מימון מחקרים על השואה ועוד.)
אפשר גם
- אפשר לכתוב רשימה של אירועים מהעבר שיש לזכור ולחשוב עם התלמידים כיצד האירועים יכולים להשפיע היום על התרבות ועל הלאום ואיך ניתן לעצב בהם את העתיד.
- התלמידים יוכלו להאזין להקלטה של יגאל אלון או לקרוא עוד חלק מהמאמר של כצנלסון (בקישורים). שאלו: מה הם מוסיפים בדבריהם על הנאמר? לאיזו אמירה התחברתם? מה דעתכם על התפיסה שלהם?
קישורים ברשת
- הקלטה של יגאל אלון בנאום בוועדה הציבורית לשחזור ראש פינה
- "מהי השואה?" – ציר זמן מלווה בסדרת סרטונים מותאמים לצעירים בהפקת יד ושם