חג הסיגד
בכ"ט בחשוון מצוין חג הסיגד, חגם של יהודי אתיופיה שבו מבקשים מחילה מאלוהים ומביעים את הכמיהה לעלות לירושלים. בלימוד על החג נוצרת הזדמנות להיפתח למנהגים ולתרבות אחרים משל הרוב בחברה.
תצלומים: אליין פרלמן
חג הסיגד חל חמישים יום לאחר יום הכיפורים. זהו חג עלייה לרגל. באתיופיה צוין החג באופן מיוחד: כל האנשים עלו להר גבוה, הקסים עם ה"אורית" – ספר התורה בשפת הגעז העתיקה – והנשים עם אבנים על ראשן כסמל לבקשת מחילה וכפרה. בראש ההר נקראו קטעים שונים מן התורה המבטאים את חידוש הברית בין אלוהים לעם. כחלק מבקשת הכפרה גם צמו והתפללו לשיבה לציון. בסיום החג נשבר הצום בסעודה חגיגית.
החג מצוין גם בארץ בדרך מעט שונה, אך אותם הקטעים מן ה"אורית" נקראים גם כאן.
החג מצוין גם בטקס ציבורי מרכזי בטיילת ארמון הנציב בירושלים, אל מול הר הבית. בטקס משתתפים גם ראשי המדינה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- שלחו את התלמידים לפעילת חקר ברשת. עליהם למצוא פרטים על חג הסיגד: תאריך, משמעות, טקסים – באתיופיה ובארץ. סכמו את הממצאים והוסיפו מידע.
- הציגו בפני התלמידים את התמונות של חג הסיגד באתיופיה של הצלמת אליין פרלמן, והסבירו את הנראה בהם.
- הציגו לפני התלמידים כתבה שנעשתה על חג הסיגד בירושלים.
מדברים
- מה המקור של חג הסיגד? מה משמעותו?
- כיצד באה לידי ביטוי משמעות החג בטקסים שנעשים בו? (היעזרו בתצלומים)
- מה המשמעות של חג הסיגד לחוגגים הצעירים יוצאי אתיופיה שחלק מהם כבר נולדו בארץ?
- הסיגד הוא חג של קבוצה קטנה מאוד בעם. מדוע הוחלט לציין אותו בטקס ציבורי?
- מה המשמעות של הסיגד לשאר היהודים תושבי ישראל?
אפשר גם
- אפשר ליצור עם התלמידים לוח כיתתי על הסיגד. כל קבוצה תבחר אלמנט אחד של החג ותיצור דף ובו תמונות ומעט מידע, למשל: הקריאה בתורה, העלייה להר, התפילות, בקשת המחילה, הסעודה, החג בימינו וכדומה.
- מידע ופעילויות לחג הסיגד אפשר למצוא באתר הלו"ז העברי.