חדר קטן
השיר חדר קטן מתאר את ה"חדר" – המסגרת החינוכית המסורתית שרווחה במזרח אירופה – ומתאר את הרבי מנחיל בחום את המסורת היהודית לדור הבא. |
חֶדֶר קָטֹן מילים ולחן: מרק וורשבסקי תרגום לעברית: פסח קפלן |
חֶדֶר קָטֹן, צַר וְחָמִים,
וְעַל הַכִּירָה אֵשׁ;
שָׁם הָרַבִּי לְתַלְמִידָיו
מוֹרֶה אָלֶף-בֵּית.
אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד,
שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא;
שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ:
קָמָץ-אָלֶף – אָ!
שִׂימוּ עַיִן, הַטּוּ אֹזֶן
אֶל הַכָּתוּב פֹּה;
מִי שֶׁיִּקְרָא מַהֵר עִבְרִית,
דֶּגֶל אֶתֵּן לוֹ.
אֶת תּוֹרָתִי…


את השיר כתב והלחין המשורר היִידי מרק וורשבסקי בסוף המאה ה-19. הוא תורגם לעברית כמה שנים לאחר מכן ונהיה פופולרי מאוד. השיר מתאר שיעור בעברית לתלמידים ששפת האם שלהם הייתה יידיש, והעברית – שפת הקודש – שימשה להם רק ללימוד תורה ולתפילה. השיר מתאר את ההוויי של ה"חדר" והיה לסמל של העולם הישן, המסורתי, החם והפשוט של השטעטל, העיירה היהודית המזרח אירופית. בשיר ניכרים הקשר הקרוב בין הרבי לתלמידיו ("ילדי חמד") והאווירה החמה ששררה בשעת הלימוד (חדר קטן צר וחמים). במציאות היה ה"חדר" לעתים קרובות רחוק מאוד מהצגה אידילית זו – מלמדים רבים היו קשים ואף אכזריים, המבנה שבו התקיימו השיעורים היה לעתים קרובות קר ולא נוח, והשיטות הפדגוגיות היו רחוק מלהיות מוצלחות. כנראה המשורר בכל זאת חש נוסטלגייה ואהדה לחלק זה של העבר שלו ושל יהודים רבים, והפופולריות של השיר מעידה כי רבים חשו כמו המשורר.
שימו לב שהשיר נהגה בהיגוי מלעילי אשכנזי, כפי שהיה נהוג בקהילות אשכנז, ולא כפי שאנו הוגים היום. |
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
|
מדברים
|
אפשר גם
|
קישורים ברשת
- סודות מן ה"חדר" – מאמר של דוד אסף על המשורר ועל השיר.