חיים סודיים – סיפורם של האנוסים
סיפור האנוסים בספרד הוא אחד המקרים בתולדות עם ישראל שבהם נאלצו יהודים להסתיר את יהדותם וניסו לשמר אותה ככל יכולתם על אף הסכנה הכרוכה בכך.
לענייננו יהיה חשוב להזכיר סיפורה של אסתר המלכה ולהבהיר את המושגים האלה:
אנוסים – מלשון אונס; כינוי ליהודים שאולצו להתנצר ובכל זאת השתדלו לשמר את זהותם היהודית.
"הנוצרי החדש": אדם שהתנצר, ובהקשר שלנו כינוי בפי הנוצרים לאדם שהתנצר. בנוצרים החדשים היו שקיבלו את האמונה הנוצרית, והיו שבסתר המשיכו להיות יהודים.
האינקוויזיציה: מוסד חקירות שהקימה בימי הביניים הכנסייה הקתולית. שוטריו ושופטיו חקרו את הנוצרים החשודים ב"מינות", כלומר בסטייה דתית, והם היו ידועים באכזריותם. האינקוויזיציה חקרה את הנוצרים החדשים כאשר חשדה שהם שמרו על יהדותם (למשל בעקבות הלשנה). האינקוויזיטורים לא היססו לענות את החשודים כדי לגרום להם להתוודות, והיה בכוחם להטיל עליהם עונש מוות (בן היתר על ידי העלאה על המוקד).
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הצעה לפתיח: ציינו שהיום אנחנו, היהודים בישראל, חיים את יהדותנו באופן גלוי: אנו יכולים לציין את השבת כיום מנוחה, לחגוג את החגים היהודיים, לענוד מגן דוד לצווארנו, להחזיק ספרים בעברית, כרצוננו ובלי חשש, אך לא תמיד נהנו היהודים מחופש כזה. שאלו את התלמידים אם הם יודעים על יהודים שנאלצו להסתיר את יהדותם. (אפשר להזכיר את היהודים באירופה בתקופה הנאצית, את היהודים בברית המועצות בתקופת השלטון הסובייטי ועוד. עוד אפשר להזכיר שבארץ ישראל בתקופת המלך אנטיוכוס אפיפנס שמרו יהודים רבים על אורח חיים יהודי בסתר עד שפרץ מרד המכבים.)
- קראו יחד את הספר הדיגיטלי המציג את הדילמה של היהודים בעקבות פרסום צו הגירוש מספרד בשנת 1492 ואת הקשיים שחוו מי שהחליטו להתנצר למראית עין ולשמור בסתר על יהדותם כדי להישאר בספרד.
מדברים
- לפני היהודים בספרד בשנת 1492 עמדו שלוש אפשרויות: לעזוב את ספרד, להתנצר ולהיות נוצרי לכל דבר, להתנצר למראית עין בלבד ולשמר את היהדות בסתר. אילו סיכונים היו כרוכים בכל אחת מהן? (יש לעודד את התלמידים להתייחס גם לסיכונים הפיזיים וגם לסיכון לאבד את הזהות היהודית.)
- באיזו מידה נראה לכם שאפשר להנחיל זהות יהודית לילדים, לנכדים, לנינים ולדורות העתיד כאשר חיים חיים יהודיים בסתר?
- במה דומה סיפורה של אסתר המלכה לסיפור האנוסים בספרד? במה הוא שונה?
- חג הפורים נשא עבור היהודים האנוסים משמעות מיוחדת. מדוע? (התייחסו להסתרה של אסתר את יהדותה ולהצלת היהודים בסוף המגילה.)
- עדויות במסמכים של האינקוויזיציה מגלות שהאנוסים לא חגגו את פורים במשתה, במשלוח מנות ובקריאת מגילה, אולם נשים הקפידו לקיים את תענית אסתר (הצום שנקבע לדורות לזכר צום אסתר לפני שניגשה למלך אחשורוש), והן צמו שלושה ימים או חילקו ביניהן שלושה ימי צום. מדוע היה אפשר לציין את החג בתענית ולא בקריאת מגילה, במשלוח מנות או במשתה?
(בכיתות המתקדמות ניתן להוסיף שהאנוסים נטו לצום לעתים קרובות למדי. משערים שסיבה אחת לכך היא שהם הרגישו אשמה על כך שעברו על מצוות התורה, אף על פי שאולצו לעשות כן, וצום הוא מעשה של בקשת מחילה.)
אפשר גם
- אפשר ללמוד את הקטע סודות במגילת אסתר – פסוקים ממגילת אסתר על הסתרת אסתר את זהותה היהודית
- אפשר ללמוד על האימרה התלמודית "אחד בפה ואחד בלב" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא , דף מט, ולדון בחובה המוסרית של האדם החופשי שלא לומר דברים שהם שונים ממחשבותיו האמתיות.
- אפשר ללמוד על חברים שאפשר לספר להם סוד – דיון על בסיס דברי רמב"ם על השאלה למי אפשר לספר סוד.
- אפשר לקרוא את הסיפור לחלוק סוד, מתוך הספר דברים שאני לא מגלה מאת גדי טאוב על שני ילדים שחולקים סוד זה עם זה (ברשימת הספרים המומלצים על ידי משרד החינוך לכיתות ג-ד).
- אפשר להמליץ לתלמידים לקרוא את הספר הנער מסביליה מאת דורית אורגד (ברשימת הספרים המומלצים על ידי משרד החינוך לכיתות ה-ו).
- אפשר ללמד את היחידה על האנוסים בספר לכל זמן, הוצאת קרן תל"י, עמ' 29-26.