חשיבות הקרקע לאדם
חכמים ראו בקשר בין אדם לאדמה הכרח, עד כדי כך שקבעו שאדם שאין לו קרקע אינו נקרא אדם.
לפי הפרשנים, דברי רבי אלעזר מכוונים לבעלות על קרקע – אדם שאין לו מקום לגור בו ולגדל בו את מזונו נמצא במצב שבו קיומו אינו אפשרי. אמירה זו נוסחה בתקופה שבה שכירות של בתים לא הייתה נפוצה כמו היום ולא היו חנויות שבהן אדם קונה את כל מצרכיו, ובעלות על קרקע נחשבה תנאי הכרחי לחיים ראויים. דברים אלו נובעים מתוך הכרה בחשיבות הקרקע בעבור האדם ובתלות שלו באדמה ובמשאביה. ניתן גם להבין את דבריו של רבי אלעזר במובן של חיבור לקרקע במובן רוחני יותר – קרקוע וחיבור לגשמי לעומת חיבור לשמיים בלבד שהוא מאפיין של אלוהים ולא של האדם.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- בקשו מכל אחד מהתלמידים לכתוב משהו אחד שבעיניו אדם חייב שיהיה לו ושבלעדיו אי אפשר לחיות חיים ראויים.
- למדו את הטקסט, והסבירו אותו, את הפסוק מתהלים שהוא מתבסס עליו ואת ההקשר של הפסוק.
מדברים
- למה אדם זקוק לקרקע? מה היא נותנת לו, ולאילו שימושים הוא זקוק לה?
- איך אתם מבינים את דברי רבי אלעזר? מה לדעתכם הוא רצה לומר?
- היום למעט אנשים יש קרקע משל עצמם. מה לדעתכם אפשר לקחת מהטקסט להשראה וללימוד על חיינו?
אפשר גם
- לבוגרים – אפשר ללמוד את דברי הרב עדין שטיינזלץ:
"אחד ממקורות הסבל הבסיסיים של האדם המודרני הוא חוסר ההשתייכות החברתית. הבדידות האישית שמרגישים רבים, והרגשת הניכור הכללית של בני האדם בזמן הזה, הן ביטויים לכך שהאדם הפסיק להיות "נטוע באדמה". […] אנשים רבים הם מעין נוודים, שבמקרה הזדמנו למקום מסוים, אך אין דבר מהותי אשר קושר אותם אליו. הם אינם חשים יחס מיוחד כלפי מקומם, ולכן הם נעקרים בקלות משם. מבחינה מסוימת דמותו של האדם המודרני מזכירה צמחי נוי פלסטיים, המסוגלים לפרוח מבלי להזדקק לאדמה, מפני שהם אינם חיים כלל".
(עדין שטיינזלץ, חיי שנה, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 129–135)
- אפשר ללמוד את דברי א"ד גורדון על חשיבות חיבור האדם לטבע.
- אפשר ללמוד את הפסוקים מספר בראשית על יצירת האדם מן האדמה ועל הקשר הראשוני והבסיסי של האדם עם האדמה.
- אפשר ללמוד על תפיסת הרב חרל"פ המדמה את האדם לאדמה בכך שבשניהם העיקר הוא הצמיחה המתחדשת.
- אפשר ללמוד את שירו של בעז יניב על תחושת הקרקוע ושלוות הנפש שהיא משרה.
- חכמים אמרו גם שאסור לאדם או לתלמיד חכם לגור בעיר שאין בה גינה של ירק: "אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק" (תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, ד, יב). היום לא רק שמרבית האוכלוסייה אינה עוסקת בחקלאות ואינה בעלת קרקעות, אלא שאף יש ערים עצומות בגודלן שאין להשיג בהן ירק טרי. לערים מסוג זה קוראים "מדבריות מזון" (food desert). אפשר לקרוא על נושא זה ולהרחיב בו גם באמצעות הנושא של גינות קהילתיות.