טבת > מילים

אנו מדברים כיום בשפה העברית לא מעט בזכות פועלו של אליעזר בן יהודה. יום הולדתו – כ"א בטבת – הוא יום הלשון העברית.

השפה משתנה ללא הרף מפני שהמטרה שלה היא תקשורת, וכך אנחנו ממציאים עוד ועוד ביטויים חדשים לפי רוח הזמן. השפה מושפעת גם משינויים המתרחשים בסביבתה…

יום הולדתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק חל בעשרה בטבת ומצוין במערכת החינוך. השיר שבת המלכה הוא בין השירים מוכרים ביותר שלו.

אגדה זו ממחישה את כוחה של הלשון – לחיים ולמוות.

לאחר שאמרנו דבר מה פוגעני, אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, ובכך עוסק המשל שלפנינו.

על פי סיפור מגדל בבל, לכל בני האדם בראשית ההיסטוריה הייתה שפה אחת משותפת. האם זו ברכה או קללה?

אמרה הומוריסטית אומרת: "אני לא מוכן להתווכח עם מישהו שחושב אחרת ממני". אולם בחיים האמתיים התקשורת וההידברות מזמנות שיח גם עם מי שחושב אחרת מאתנו.…

יכולת הדיבור היא אחד הכלים החשובים ביותר בתקשורת בין-אישית, והאגדה שלפנינו מסבירה כי חשוב שלא להשתמש בה לרעה.

הדיבור בכוחו לחולל נפלאות, ובכוחו גם להזיק. האגדה שלפנינו מבטאת את הרעיון הזה.

שירה של לאה גולדברג ממחיש כיצד בכוחה של הקריאה בספר לשאוב את הקורא לעולמות אחרים.

הילדים בימינו יושבים מול מסכים וקוראים פחות ופחות ספרים, וחשוב להזכיר להם את ערכה של קריאת הספרים, כפי שממחיש השיר כל הכבוד לאבא של פרץ…

יום הולדתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק חל בעשרה בטבת ומצוין במערכת החינוך. השיר שבת המלכה הוא בין השירים מוכרים ביותר שלו.

קל מאוד לדבר. אולי זו הסיבה שאנחנו מופתעים בכל פעם מעוצמתן ומיכולתן של המילים לשנות, ובכך עוסק השיר הזה.

בתקשורת יש שני צדדים – צד אחד מדבר והאחר מקשיב. מה קורה כאשר האחר אינו מקשיב?

לעתים קרובות מדברים על ההשפעה של המילים על מי ששומע אותן. אך המשמעות של המילים משפיעה גם על מי שאומר אותן. יהונתן גפן מנסה להדגים…

השיר של יהודה אטלס עוסק בתקשורת בין הורים לילדים ומבטא את התחושה שיש לעתים לילדים שהתקשורת עם ההורים חד-צדדית.

הדרך הפשוטה לתקשר היא באמצעות המילים, אך יש עוד דרכים. המוזיקה היא כלי שבאמצעותו אפשר לא רק לתקשר אלא גם לחוות חוויות מיוחדות ומרגשות.

מילים הן בעלות משמעות, תוכן. מה קורה אם מתייחסים קודם כול לצורה שלהן? האם יש קשר בין המשמעות לצורה? שאלות אלו ואחרות עולות מההתבוננות בפסל…

המכתב הוא אחת מצורות התקשורת בין בני אדם רחוקים אשר היו נפוצות במשך מאות שנים. התמונה מעלה מחשבות על צורת התקשורת הזאת.

המיקרוגרפיה היא אמנות עתיקה שבה קווי הציור מורכבים ממילים הכתובות באותיות זעירות. ביצירה כזו המילים הן רק הבסיס, והצורה היא המשמעותית.

בקרב הצעירים בימינו הרשתות החברתיות הן אחד מאמצעי התקשורת העיקריים, ויש לעורר בהם מודעות לסכנות הטמונות בהן ולדרך הנכונה להתנהג בהן.

יש אנשים שאינם יכולים לתקשר במילים, למשל חירשים-אילמים, והם מתקשרים בדרכים אחרות; החלופה העיקרית לדיבור היא שפת הסימנים.

קל מאוד לדבר. אולי זו הסיבה שאנחנו מופתעים בכל פעם מעוצמתן ומיכולתן של המילים לשנות, ובכך עוסק השיר הזה.

לאחר שאמרנו דבר מה פוגעני, אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, ובכך עוסק המשל שלפנינו.

באפליקציות שיחה כמו ווטסאפ אנחנו נעזרים בדימויים כדי להעביר מסר בלי מילים. זהו בעצם גלגול של מסרים לא מילוליים שאנחנו מעבירים בחיי היום-יום: חיוך, קריצה,…

הפעילות עוסקת בהשפעה של קריאת ספרים ובתועלת שהיא מביאה לחיינו.

איך אנחנו מסתדרים עם אוצר מילים מוגבל? מה נוכל להביע באמצעותן? מה יחסר לנו? ננסה לאתגר את עצמנו!

השפה משתנה ללא הרף מפני שהמטרה שלה היא תקשורת, וכך אנחנו ממציאים עוד ועוד ביטויים חדשים לפי רוח הזמן. השפה מושפעת גם משינויים המתרחשים בסביבתה…

כאשר אנחנו רוצים להביע את התחושות שלנו, אנחנו משתמשים במילים – אך לא רק במילים. נחווה אמצעים נוספים להבעת תחושות ורגשות.