טובה תורה מכל סחורה
אחד היתרונות הגדולים בלימוד הוא שאם לומדים משהו היטב ומפנימים אותו, הוא נשאר אתנו, ואיש אינו יכול לקחת אותו מאתנו. על כך מספר המדרש הזה, וגם על כך שידע – תורה – הוא נכס רוחני ומפתח להצלחה. |
מעשה בספינה שהייתה שטה בים. על הספינה היו סוחרים רבים עם סחורותיהם השונות שהם תכננו למכור במדינה שאליה תגיע ספינתם. בנוסעי הספינה היה גם אדם אחד, תלמיד חכם. החלו הסוחרים להתעניין בו ושאלוהו: מהי סחורתך? מה אתה מתכנן למכור כשנגיע ליבשה? ענה להם האיש: לא תוכלו לראות את סחורתי, שכן מוסתרת היא. גברה סקרנותם של הסוחרים והחלו לחפש את סחורתו בכל רחבי הספינה, אך לא מצאו בשום מקום סחורה נסתרת. החליטו בלבם שוודאי משקר הוא ומתבייש בכך שאין לו כל סחורה והחלו לצחוק עליו וללעוג לו. לאחר זמן מה הגיעה הספינה למחוז חפצה. והנה, אך דרכו רגלי הסוחרים במדינת היעד, ניגשו אליהם מוכסי המדינה והחרימו את כל סחורתם. נותרו הסוחרים חסרי כול: בלא סחורה למכרה, בלא כסף ובלא אוכל ולבוש. ובינתיים אותו תלמיד חכם שהיה עמם פנה לבית הכנסת הקרוב, התיישב ליד השולחן, פתח ספר והחל לדרוש דברי תורה לפני באי בית הכנסת. ראו הנוכחים כי הוא גדול בתורה והחלו לכבדו מאוד ואף הציעו לו משרה בקהילתם. בינתיים שמעו הסוחרים שהיו עמו בספינה את אשר אירע לו, התאספו כולם ובאו אליו והחלו להתחנן לפניו: בבקשה ממך, משום שאתה מכיר אותנו – למד עלינו זכות בפני תושבי המקום, שידאגו לנו. בזכות מה ניצל אותו האיש? בזכות שהסחורה שלו – התורה – הייתה בראשו ולא הייתה יכולה להילקח ממנו. |
עיבוד על פי מדרש תנחומא (בובר), פרשת תרומה, סימן א
הסיפור מבחין בין נכסים חומריים לבין נכסים רוחניים ומראה את גדולתם של נכסים רוחניים: אפשר לשמור אותם היטב, והם אינם אובדים. הנכס הרוחני כאן הוא לימוד תורה. אפשר להרחיב את הרעיון ולדבר על נכסים רוחניים אחרים: זיכרונות, ידע, כישורים, ספרים שקראנו, הדמיון שלנו ועוד.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- קראו את הפסקה הראשונה המסתיימת במילים "צוחקים עליו" (בלי לומר את שם הסיפור). בקשו מהתלמידים לנסות לנחש איזו סחורה הייתה לחכם – סחורה שהייתה גדולה משל הסוחרים אך הם לא ראו אותה
- קראו יחד את המשך הסיפור.
מדברים
- מה הייתה הסחורה של החכם?
- מה היה יתרונה של סחורה זו לעומת הסחורות של האחרים?
- מה גרם לסוחרים להעריך את האיש?
- חשבו על עוד דברים שאיש אינו יכול לקחת מכם.
אפשר גם
- הסיפור מאוד ציורי – אפשר להציע לתלמידים להמחיז אותו. (הם יכולים לשחק את התפקידים השונים או להכין בובות.) לחלופין אפשר לעבוד בקבוצות. מחלקים את הסיפור לסצנות, על כל קבוצה לצייר את הסצנה שלה על בריסטול. תולים את הסצנות לפי הסדר בכיתה.
- אם הסיפור הזה מוכר לתלמידים, אפשר לספר את הסיפור לדור במקום תורה שיש לו מסר דומה.