יום ביאליק
יום הולדתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק חל בעשרה בטבת ומצוין במערכת החינוך. השיר שבת המלכה הוא בין השירים מוכרים ביותר שלו.
שַׁבָּת הַמַּלְכָּה/ חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק
הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה
וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.
בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה!
בּוֹאִי בּוֹאִי הַמַּלְכָּה!
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.
קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,
הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִּילָה.
שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,
כָּל פִּנּוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ.
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.
שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִי
לַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי.
וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת,
בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת.
וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה,
וּבִמְנוּחָה נַעֵמָה –
בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –
בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה –
דְּעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה…
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!


ביאליק כתב שירים רבים לילדים, החל בגיל הרך. יש לשים לב כי כמעט כל השירים שלו כתובים בהגייה האשכנזית שנהגה במזרח אירופה ושבה הטעם מלעילי (ההברה לפני אחרונה מוטעמת), שלא כמו בהגייה הספרדית שבה אנו מדברים, בטעם מלרעי. למשל הביצוע של יהורם גאון הוא במלרע, ולעומת זאת הביצוע של המקהלה הקאמרית הישראלית במלעיל.
השיר מתכתב עם השיר שלום עליכם שעל פי המסורת נהוג לשיר בליל שבת עם החזרה מבית הכנסת. בשלום עליכם מדובר במלאכים הבאים לבית בליל שבת, ואילו שירו של ביאליק מתייחס לשבת עצמה. בחלק מהביצועים לא שרים את הבית האחרון.
הכינוי "שבת המלכה" מקורו בתלמוד המתאר את המנהג לצאת עם כניסת שבת ו"לקבל את פניה". הסיבה היא כי יום השבת מיוחד ומכובד מכל הימים, כפי שהמלכה או המלך מכובדים יותר מהאנשים הרגילים.
קבלת השבת על פי השיר נעשית בשירה ובתפילה, וכמובן בשולחן ערוך לסעודה, נרות דולקים ובית בוהק מניקיון. במהלך השבת מכבדים אותה בבגדים יפים, בשירה ותפילות ובשלוש סעודות וכמובן במנוחה. כשהשבת יוצאת, מלווים אותה. ייתכן שבשיר יש רמז לטקס ההבדלה המסיים את השבת. יש הנוהגים לאכול במוצאי שבת סעודה הנקראת "מלווה מלכה", וכך ללוות אותה ביציאתה בסעודה ובשמחה כמו בכניסתה, מתוך ציפייה לחזרתה בעוד שבוע.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- מומלץ ללמד את השיר ביום שישי.
- השמיעו לתלמידים את השיר. מומלץ להשמיע את הלחן המוכר יותר של פנחס מניקובסקי. באתר "זמרשת" אפשר למצוא אוסף של ביצועים שונים (וגם הפניה לביצועים באתרים אחרים). אנו ממליצים על הביצוע של יהורם גאון שיש בו כל בתי השיר.
- בזמן ההשמעה בקשו מהתלמידים לשים לב למנהגי השבת המוזכרים בשיר.
מדברים
- איך השבת מכונה בשיר? מדוע לדעתכם היא מכונה כך?
- אילו מנהגים של שבת מוזכרים בשיר? איזה מנהג ממנהגים אלו מקיימים בביתכם?
- איך "מקבלים את פני השבת" על פי השיר? האם אתם יודעים איך לפי המסורת מלווים אותה בצאתה?
- האם אתם מזדהים עם הכתוב בשיר? האם גם עבורכם שבת הוא יום מיוחד שאתם מקבלים את פניו בשמחה? מדוע?
אפשר גם
- הפיוט שלום עליכם שעל פיו כתב ביאליק את השיר שלפנינו מבוסס על אגדה תלמודית על המלאכים המלווים את האדם לביתו בליל שבת. אפשר ללמד את האגדה (ראו מידע באתר הפיוט והתפילה) ולדון בחשיבות שראו חכמים בהכנות לקראת שבת, ולהשוות אותן להכנות שאנו עושים לפני אירועים חשובים, בלי לחכות לרגע האחרון.
- שירים נוספים שאפשר ללמד, מהתכנית לחינוך לשוני של משרד החינוך: בין נהר פרת ונהר חידקל, בגינת הירק או מעבר לים (שלושת הבתים הראשונים).
קישורים ברשת
- השיר בביצועה של רותי נבון, בלחן המודרני והקצבי יותר של נורית הירש.