כאילו הוא יצא ממצרים
המשנה קוראת לנו לחוות מחדש את יציאת מצרים ולראות את עצמנו כאילו אנו בעצמנו יצאנו ממצרים.
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג, ח).
משנה, פסחים י, ה; ההגדה של פסח


הקטע שלהלן מהמשנה ומובא גם בהגדה של פסח, והוא למעשה מדרש (רעיון המבוסס על פסוק). הפסוק המצוטט במשנה הוא מחומש שמות, ובו מצווה כל אדם מישראל, אחרי שכבר יגיע לארץ, לספר לבניו על מה שאירע לו בצאתו ממצרים. מכיוון שהדרשנים ידעו שלפי המשך סיפור התורה, מי שיצאו ממצרים לא הגיעו לארץ, המדרש אומר שיציאת מצרים השפיעה לא רק על מי שבפועל יצאו מעבדות מצרים לחירות, אלא גם על כל צאצאיהם מפני שבזכות מעשה זה הם שייכים לעם שזכה בעצמאות.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- בקשו מכל תלמיד ותלמידה לספר על יציאת מצרים בגוף ראשון. התחילו אתם: "כשיצאתי ממצרים…".
- קראו את הקטע מההגדה והסבירו אותו.
מדברים
- לפי הפסוק בחומש שמות, בני ישראל שנכנסו לארץ אחרי שהיו במדבר 40 שנה צריכים להגיד לבניהם "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". מה הסתירה בפסוק? כיצד הקטע כולו מסביר אותה?
- באיזו מידה אכן כל אחד מאתנו כאילו יצא בעצמו ממצרים?
- מדוע לדעתכם חשוב שבכל דור ודור כל אחד ואחד ממש ירגיש כך?
- המשנה הופכת את הזיכרון הלאומי של עם ישראל היוצא ממצרים לזיכרון אישי ("חייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"). מדוע לדעתכם חשוב שהזיכרון הלאומי יהיה גם הזיכרון האישי של כל אחד ואחד מאתנו?
- מדוע לדעתכם דווקא יציאת מצרים היא זיכרון חשוב כל כך בהיסטוריה היהודית?
אפשר גם
- אפשר לעסוק בנושא הזיכרון בהקשר של חג הפסח בתכנית "נעלי בית" לחודש ניסן בהפקת קרן תל"י.
- אפשר ללמוד על האיור המיוחד ורב המשמעות שאייר האמן דוד מוס לקטע זה בהגדה.
- אפשר לעשות את הפעילות "קערה של חירות" המקשרת את נושא החירות למאכלים המזכירים לנו את יציאת מצרים.
- אפשר ללמוד על שני שירים בני זמננו שמתחברים לחוויה של יציאת מצרים אישית: יציאת מצרים של אתי אנקרי וכל אדם צריך מצרים של אמנון ריבק.