כחומר ביד היוצר
הפיוט "כי הנה כחומר" מתבסס על דימויים מעולם האמנות והמלאכה כדי לתאר את הקשר בין האדם לאלוהים יוצרו. מדימויים אלו נוכל ללמוד על הקשר בין היוצר ליצירתו.
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר.
כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר.
[…].
כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג
בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשֶׁגֶג
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר.
כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הַרוֹקֵם
בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר.
מתוך מחזור לראש השנה, נוסח עדות אשכנז
פירושי מילים
חֶסֶד נוֹצֵר – שומר החסד, כינוי לאלוהים
לַבְּרִית הַבֵּט – זכור את הברית בין עם ישראל לאלוהים
וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר – אל תתייחס ליצר האדם שמושך אותו לעשות רע
מְסַתֵּת – סתת, אדם היוצר באבן (למשל פַּסל)
מְכַתֵּת – שובר
מְזַגֵּג – זגג (יוצר בזכוכית)
חוֹגֵג – יוצר עיגול, כלי שלם
מְמוֹגֵג – הורס, משמיד
מַעֲבִיר זָדוֹן וְשֶׁגֶג – סולח על חטאים שנעשו בכוונה (בזדון) או בטעות (בשוגג)
מהמאה ה-12 ניתן למצוא את הפיוט כי הנה כחומר במחזורים ליום כיפור של מסורת אשכנז. הפייטן אינו ידוע, ולפיוט יש עיבודים מוזיקליים רבים. הפסוק שהפיוט מתבסס עליו כתוב בירמיה: "הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי [בידי אלוהים] בֵּית יִשְׂרָאֵל" (יח, ו). הפסוק מתקשר לנבואה שניתנת לירמיהו בבית היוצר. מסקנת הנבואה היא שכמו שהיוצר יכול ליצור יצירה חדשה מהחומר של יצירה שנהרסה, כך אלוהים יכול לגאול את עם ישראל שחטא.
בפיוט כתובים בעלי מלאכה ומתואר כיצד החומר שממנו הם יוצרים תלוי לחלוטין ברצונם. זהו דימוי לאופן שבו הפייטן רואה את הקשר בין עם ישראל לאלוהים: אלוהים הוא היוצר הכול יכול, והאדם תלוי בו לחלוטין. אפשר להבין תפיסה זו לאור תחושת הקטנות שלעתים אנו חווים לנוכח תהפוכות הגורל או איתני הטבע.
השורה החוזרת בסוף כל בית יכולה להיות מופנית לאל וגם לאדם. כאשר הפנייה היא לאדם, הכוונה היא שלדעת הפייטן האדם צריך להתגבר על יצרו ולתקן את מעשיו כדי לשנות את חייו. כאשר היא פונה לאל, היא מזכירה ליוצר את חולשתה של יצירתו ומבקשת חמלה על היצירה, כלומר על האדם.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- השמיעו את השיר: באתר הפיוט והתפילה או בשירה של נתן גושן. בקשו מהתלמידים לזהות את בעלי המלאכה והמלאכות בפיוט. שאלו אותם מהם שני סוגי הפעולה שכל יוצר עושה בחומר (הרס ויצירה).
מדברים
- מי הם בעלי המלאכה בפיוט? אילו שתי פעולות בכוחו של כל אחד מהם לעשות בחומר שבידו?
- איזה קשר מתואר בין היוצר והחומר?
- בעל המלאכה והיצירה הם דימוי לקשר בין האדם ואלוהים. מה דימוי זה מלמד אותנו על התכונות של אלוהים ועל התכונות של האדם לפי הפייטן?
- פיוט זה מושר בתפילת ראש השנה. מה לדעתכם הקשר בין הפיוט לראש השנה?
- האדם על פי פיוט זה קטן ותלוי ברצון אלוהים. מה דעתכם על דימוי זה? כיצד אתם מרגישים לנוכח דברים גדולים שאין לכם השפעה עליהם אבל הם יכולים להשפיע על חייכם – אירועים גורליים בחיים או איתני טבע שיוצאים משליטה. איך ניתן להתמודד עם כך?
- אנחנו יצירה של דברים רבים בחיינו. אילו דברים עיצבו ויצרו אתכם לכדי מי שאתם היום?
אפשר גם
- אפשר לצפות בתהליך היצירה של אחד או יותר מבעלי המלאכה מהפיוט: יצירה בזכוכית, קדרות או רקמת יד. בצפייה התלמידים ילמדו על הסבלנות וההשקעה הנדרשות ליצירת היצירה ומכאן על הקשר בין היוצר ליצירתו.