כי האדם עץ השדה
הפתגם "כי האדם עץ השדה" מקורו בתורה, וניתנו לו כמה משמעויות המחברות בין האדם לעץ. נתוודע כאן למשמעויות השונות.
קטע זה עוסק בדברים שאסור ומותר לעשות בעת מלחמה, כאשר צרים על עיר אויב. בקטע מוזכר האיסור "בל תשחית" – אסור להשחית (להרוס) עצי מאכל המביאים תועלת. הנימוק לאיסור "כי האדם עץ השדה" משתמע לשני פנים. יש שרואים בו שאלה רטורית: האם עץ השדה הוא האדם שבו אתה נלחם ולכן אתה צריך לצור עליו ולהרוס אותו? לפי פירוש זה, עץ השדה אינו אדם. פירוש אחר הוא שהאדם הוא תוצר של עץ השדה, כלומר עצי המאכל הם מקור חיותנו, ולכן אסור לפגוע בהם בלי סיבה. בימינו, בעיקר בעקבות שירו המפורסם של נתן זך כי האדם עץ השדה, מקובל הפירוש שלפיו האדם הוא כמו עץ השדה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- מסבירים את הפסוק ואת שתי משמעויותיו המקוריות (ראו ברקע למורה).
- משמיעים את שירו של נתן זך "כי האדם עץ השדה" ששר שלום חנוך, ודונו במשמעויות שבשיר.
הקשר בין האדם לעץ לפי המשמעויות השונות: - העץ אינו מבקש לפגוע בנו, ולכן גם אם אנחנו רוצים לפגוע באויב, אין להרוס אותו.
- העץ הוא מקור חיותנו.
- יש דמיון בין האדם לעץ.
אפשר גם
- אפשר לחבר את השיר לפעילות האדם כעץ.
- פעילות המשך מתאימה היא עיסוק בבירוא יערות ושיחה על החובה שלנו כלפי העצים.
- עם תלמידים בוגרים יותר אפשר לקרוא את הקטע של אמנון שמוש הפותח את נושא הצמיחה ובו מתואר הרצון להיות עם שורשים כמו עץ אך גם עם כנפיים, ולדון בקשר של קטע זה לדימוי של האדם כעץ.
קישורים ברשת
- "כי האדם עץ השדה" – על שירו של נתן זך באתר "הזמנה לפיוט"
- "כי האדם עץ השדה" – דף לימוד באתר מדרשת