כתונת הפסים
במהלך ההיסטוריה עם ישראל התפזר לארצות שונות. לכל עדה מראה שונה ומנהגים שונים, ולמרות זאת נשארנו "אחים". בזאת עוסק שירו של מאיר אריאל, בלחנו של ארקדי דוכין.
השיר מדבר על מיזוג הגלויות בישראל בימינו ומתבסס על הסיפור התנ"כי שבו כתונת פסים הפרידה בין יוסף לאחיו. בשיר שלפנינו כתונת הפסים נהפכת למשל ומסמלת את האחים שזרעם התפזר על פני העולם ושהתאחדו שוב במדינת ישראל. יש ביניהם שוני חיצוני ותרבותי, ובכל זאת הם עדיין אחים. וכמו שכתונת הפסים בסיפור יוסף הייתה בגד מיוחד ויפה, גם בעם היהודי ה"פסים" השונים שמרכיבים אותו נותנים לו את ייחודו ומתחברים יחד לעם אחד.
בשיר יש אכזבה מהשוני, אך יש חזון לעתיד שבו יכירו הגוונים זה בזה. גם הזמרים השרים את השיר, כל אחד מהם הוא ממוצא שונה ושר בסגנון שונה של מוזיקה, ובשיר הם מציגים את המחבר ביניהם, אך מקפידים לשמור איש-איש על סגנונו שלו.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הציגו בכיתה את השיר בביצוע של אמני ישראל. הנחו את התלמידים לקשר בין התוכן של השיר לאופן הביצוע שלו.
- מומלץ לקרוא יחד את הפסוקים מהתורה המספרים על כתונת הפסים של יוסף (בראשית לז, ג-ד)
מדברים
- מה מפריד בין הדובר בשיר לבין אחיו? מה מחבר אותם?
- שם השיר כתונת פסים – מהיכן לקוח הדימוי? האם משמעותו בשיר חיובית או שלילית?
- מה היתרונות בכך שהעם מורכב מעדות שונות? מה האתגרים שהדבר מציב לעם שלנו?
אפשר גם
- מומלץ להמשיך לפעילות אני – אחר המציעה לנו לנסות ו"להיכנס לנעליו" של מישהו שונה מאתנו.