לוח השנה העברי

המדרש מתבסס על הפסוק שבו אלוהים מודיע לבני ישראל שהם נבדלים מעמים אחרים. הדרשן מסביר במה הם נבדלים – במצוות הקשורות לאורחות החיים. הדרשן מביא דוגמאות להבדלים:

"בחרישתן ובזריעתן ובקצירתן" – בגלל מצוות שונות הקשורות לעבודת האדמה (כמו האיסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו, החובה להשאיר פאה בשדה לעניים וכו')

"במנינן ובחשבונן" – בלוח השנה, ובכלל זה באופן שבו נספרים החודשים ונקבעים החגים.

במדרש מובא בצורה פשוטה ההבדל בין שני לוחות השנה המוכרים לנו:

לוח השנה הלועזי בנוי לפי השמש, והלוח העברי לפי הירח. הלוח הלועזי שהדרשן מתכוון אליו הוא הלוח הרומי שעליו מתבסס הלוח הלועזי המוכר לנו ושבנוי על פי "שנת שמש", הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש פעם אחת, מעט יותר מ-364 ימים.

בלוח השנה העברי החודשים נספרים לפי סיבוב הירח סביב כדור הארץ, במחזורים של מעט יותר מ-29 יום. כל חודש הוא בן 29 או 30 יום. אבל הלוח העברי מותאם גם לשמש, שכן על פי התורה, חודש ניסן חל תמיד באביב. מכיוון שסך של 12 חודשים של 29-30 קטן משנת שמש, יש צורך בהוספת חודש ללוח, בערך פעם ב-3 שנים, ואז השנה היא שנה "מעוברת".

עוד על הלוח העברי תוכלו לקרוא בפעילות חודש חדש הגיע.