ללמוד בדרכי
מהן הדרכים האופטימליות ללימוד? שני מקורות אלו משיבים על שאלה זו ומציעים שיש ללמד את האדם לפי נטיותיו האישיות – תחומי עניין שקרובים ללבו, בכלים שמתאימים לכישוריו.
המשפט מהתלמוד טוען שהאדם לומד רק כאשר יש לו רצון ללמוד נושאים שמעניינים אותו. לכן חשוב למצוא את מה שימשוך את התלמיד או התלמידה ללמוד – דרך עידוד הסקרנות, העניין בנושא, העניין באמצעי הלמידה וכדומה. המשפט ממשלי מדגיש כי למידה משמעותית ולאורך זמן נעשית כאשר היא נעשית "על פי דרכו" של הלומד – כלומר יש להתאים את חומר הלימוד ללומד – ברמת הלימוד, בדרכים שניגשים אליו, בעניין שהוא יוצר אצלו ועוד. אף שבימינו אלו תפיסות מאוד מקובלות (גם אם לא תמיד מיושמות), יש להעריך את החשיבה הפרוגרסיבית של מקורות עתיקים אלו שהקדימו את זמנם באלפי שנים.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- בקשו מכל התלמידים לרשום את שני המקצועות האהובים עליהם ביותר ולהסביר בקצרה מדוע הם אוהבים את המקצועות האלה: האם בגלל הנושא של מקצוע? בגלל הדרך שבה הוא נלמד? מפני שהם מצליחים בו? סיבה אחרת? אפשר לחלק את התלמידים לזוגות או לקבוצות קטנות ולבקש מהם לשתף זה את זה בתשובותיהם.
- קראו את שני המקורות וודאו שהם מובנים לכולם.
מדברים
המקור הראשון
- לפי מקור זה, מהו התנאי ללמידה מוצלחת?
- על פי הניסיון שלכם, האם אתם מסכימים עם אמירה זו? תנו דוגמה מהחיים.
המקור השני
- לפי מקור זה, מה גורם ללמידה מוצלחת? מה כוונת המילים "על פי דרכו"?
- תנו דוגמה לדרך לימוד מהנה בעיניכם שאתם מצליחים להפיק ממנה יותר.
שני המקורות
- אם עשיתם את הפעילות ב"תכל'ס", אפשר לבדוק באיזו מידה התשובות של התלמידים תואמות את שני המקורות: האם הם בחרו מקצועות שמעניינים אותם במיוחד? שיש להם מוטיווציה ללמוד אותם? שנלמדים בדרך שמתאימה לכישורים שלהם?
אפשר גם
- אפשר לחבר לפעילות על תאוריות ריבוי האינטליגנציות של גרדנר איך הכי טוב לי ללמוד?
- אפשר לעודד את התלמידים לחקור בתי ספר דמוקרטיים ואת החינוך הביתי שמתאימים במידה מסוימת למקורות האלה. הציגו סרטון על בית ספר דמוקרטי בירושלים וכמה סרטונים על החינוך הביתי: 1, 2.
- אפשר לעשות את הפעילות מה מספרים ההורים שלנו? שבה יבדקו התלמידים כיצד למדו הוריהם.
- בספר כאן בונים שהפיקה קרן תל"י יש יחידה שלמה המתמקדת בנושא השונות בין תלמידים ובדרכי לימוד אחרות. ביחידה יש דיון על המקורות המובאים כאן ומקורות נוספים כגון "ארבע מדות בתלמידים: מהיר לשמוע ומהיר לאבד" (מסכת אבות, ה', טז), "ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג ומשפך משמרת ונפה" (מסכת אבות, ה', יח) ופירושו של רש"ר הירש לדרכי הלימוד של יעקב ועשו (רש"ר הירש, התנ"ך כמדריך חינוכי, יסודות החינוך כב).