ללמוד בחברותא
מה עדיף – ללמוד לבד או עם אדם אחר? כמובן יש יתרונות לשתי דרכי הלימוד, ויש עדיפויות אישיות בעניין. שני מקורות אלו מציגים את היתרונות שבלימוד בחברותא, עם אדם אחר, שהיה סוג הלימוד המועדף אצל חז"ל.
מָה בַּרְזֶל זֶה אֶחָד מְחַדֵּד אֶת חֲבֵרוֹ, אַף שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְחַדְּדִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה (בַּלִּמּוּד).
תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז, עמוד א
…………………………………
רַבִּי שמעון בן לָקִישׁ ורבי יוחנן היו חַבְרוּתוֹת: תמיד ישבו ולמדו תורה יחד.
והנה מת רבי שמעון בן לקיש. ישב רבי יוחנן והתאבל עֲמוּקוֹת על מותו ולא הסכים לְהִתְנַחֵם.
אמרו: מי יילך לְהַנִיחַ את דעתו וִימַלֵא את מקומו של הַחַבְרוּתָא המת?
הטילו את המשימה על רבי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת שהיה חכם במיוחד בלימוד.
ישבו רבי יוחנן ורבי אלעזר ולמדו בחברותא.
כל מה שהיה רבי יוחנן אומר ומסביר את הנלמד, היה רבי אלעזר אומר לו: נכון, זו בדיוק הכוונה של הַסוּגְיָה!
התרגז רבי יוחנן ואמר: החכמים חושבים שאתה כמו בן לקיש? טעות בְּיָדָם!
כאשר למדנו יחד, אני הייתי אומר דבר, בן לקיש היה מַקְשֶׁה לי עליו עשרים וארבע קוּשְׁיוֹת, ואני הייתי מְתָרֵץ לו עשרים וארבעה תירוצים, וכך הגענו להבנת הסוגיה באמת.
ובמקום כל הלימוד הזה אתה אומר לי "זו כוונת הסוגיה"? וכי איני יודע שֶׁיָפֶה אמרתי?
עיבוד על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פד, עמוד א
פירושי מילים
להניח את דעתו – להרגיע אותו, לנחם אותו
סוגיה – קטע לימוד
מקשה קושיות – מעלה שאלות
מתרץ תירוצים – עונה תשובות, פותר
המקור הראשון משתמש בדימוי של ברזל – משתמשים בו לחדד ברזל אחר (מזכיר חידוד סכינים שעושים גם היום לעתים בעזרת סכין אחר) כדי לדבר בזכות הלימוד בחברותא. אין מדובר בחומר אחד שהוא חזק יותר מהאחר – אין אלו מורה ותלמיד – אלא שני לומדים שעצם השיח ביניהם מחדד זה את מחשבתו של זה ומקדם את שניהם. לא במקרה נבחרה הדוגמה של ברזל חד – הלימוד בחברותא מחדד את החשיבה של הלומדים.
המקור השני ממחיש את החשיבות ואת ההנאה של לימוד בחברותא באופן סיפורי. מסופר שרבי יוחנן היה רגיל ללמוד עם ריש לקיש שלא הסכים עם דעותיו והקשה עליו. ההנאה שלו נבעה דווקא מחילוקי הדעות מפני שהם אתגרו אותו.
ללימוד בחברותא יש יתרונות וחסרונות.
היתרונות: האדם לומד דברים חדשים ושומע דעה שונה משלו; כשלומדים עם אדם אחר, חייבים להסביר רעיונות ומחשבות בעל פה, דבר הדורש מהאדם לפתח את מחשבותיו ואת רעיונותיו לעומק. לכל אחד מהלומדים בחברותא יש היתרונות שלו שהוא מביא ללימוד המשותף: כישורים שונים, ידע, ניסיון חיים ועוד. כמו כן עצם הלמידה המשותפת יש בה מן ההנאה.
החסרונות: האדם אינו יכול ללמוד רק לפי הקצב שלו אלא תלוי בחברו; האדם צריך להתאים את עצמו לכישורים ולתכונות האופי של האחר; שני הלומדים לאו דווקא מעוניינים באותם הנושאים והשאלות, ועל הלומדים בחברותא להתאים את עצמם זה לזה, ולא – אין ערך ללימוד בצוותא.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- בקשו מהתלמידים לנסות לפתור חידה לבד. לאחר כמה דקות בקשו מהם לעבוד בזוגות ולפתור את אותה החידה (אם לא הצליחו לפני כן) או חידה חדשה. (אפשר למצוא חידות רבות באתר יויו). לאחר ההתנסות דונו אתם בחוויה. איך הייתה העבודה לבד? איך הייתה העבודה עם שותף? מהם היתרונות והחסרונות בשני המצבים?
- קראו יחד את המקורות, וודאו שכולם מבינים אותם.
מדברים
המקור הראשון
- החכמים השתמשו בדימוי "ברזל אחד מחדד את חברו", כלומר כל אחד מהכלים משייף את הכלי האחר. שימו לב שמדובר בשני כלים דומים ולא בכלי חזק וכלי חלש.
מה ניסו החכמים להסביר בעזרת הדימוי הזה? - מדוע בחרו החכמים דווקא בדוגמה של חידוד כדי להמחיש את עניין הלימוד?
המקור השני
- מדוע רב יוחנן לא היה מרוצה מהחברותא (שותף ללימוד) החדשה שלו? לְמה הוא התגעגע בלימוד שלו עם רבי שמעון בן לקיש?
שני המקורות
- מהם לדעתכם יתרונות הלימוד בחברותא ומהם חסרונותיו?
- האם אתם מעדיפים ללמוד לבד או עם שותף? נמקו.
- אם אתם מעדיפים ללמוד עם שותף, האם אתם מעדיפים ללמוד עם אדם שדומה לכם בכישורים ובתחומי העניין או שונה מכם? הסבירו.
- איזה אדם יהיה החברותא המוצלחת עבורכם? (אין הכוונה לנקוב בשם של אדם מסוים אלא לתכונות שלו.)