ללמוד מהסביבה
הלימוד נעשה בכל מיני דרכים. שני המקורות המובאים כאן מזכירים את הלימוד מהסביבה – הראשון מהטבע, והשני מהחפצים שסביבנו.
לךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.
אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל.
תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִּיר מַאֲכָלָהּ.
משלי ו, ו-ח
………………………
פעם אמר רבי אברהם יעקב מסדיגורה לתלמידיו: אפשר ללמוד מכל דבר בעולם, ולא רק מכל מה שברא ה' יתברך, כי אם גם מכל מה שעשו הבריות.
החלו התלמידים לשאול אותו על אשר אפשר ללמוד מחפצים שונים שהתחדשו בימיהם.
שאל הראשון: מה אפשר ללמוד מהרכבת וממסילת הברזל? ענה הרבי: שבגלל רגע אחד אפשר לאחר הכול.
שאל השני: ומה נלמד מהמברק? ענה הרבי: שכל מילה נמנית ונחשבת.
שאל השלישי: ומן הטלפון? ענה הרבי: ששומעים במקום אחר את מה שאנו מדברים כאן.
על פי מרטין בובר, אור הגנוז, שוקן, ירושלים ותל אביב תש"ז, עמ' 287
המקור הראשון פונה לאדם עצל ומפנה אותו ללמוד מהנמלה: אף שאין לה מי שמפקח עליה, היא עובדת בחריצות. הנמלים עובדות לקראת העתיד, אוגרות בקיץ כדי שבחורף יהיה להן אוכל. ידוע כי הנמלים הן פועלות יעילות מאוד: לכל אחת מהן יש תפקיד, וכולן עובדות יחד כדי להגשים את המטרה המשותפת. כיום אנו יודעים את מה שלא ידעו אז: לנמלים יש אכן מלכה, אך החריצות מוטבעת בהן בלא קשר ליראה מהמלכה. עוד פרט מעניין על הנמלה: המשא שהנמלה נושאת לפעמים גדול הרבה יותר ממשקל גופה, כלומר היא מעזה לאתגר את עצמה. לפניכם המשך המקור הפחות מוכר: "עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך. מעט שינות מעט תנומות מעט חִבֻּק ידים לשכב" (משלי ו, ט-י). מכאן הביטוי "חיבוק ידיים" – אי-עשייה. המקור השני, הסיפור על האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה (המאה ה-19), מלמד שאפשר ללמוד לא רק ממה שברא האל אלא גם מה שבני אדם יוצרים. המקור מעודד אותנו להתבונן היטב במה שסביבנו ולראות בכל דבר מקור ללימוד ולהשראה. |
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- לפני השיעור בקשו מהתלמידים לקרוא על נמלים ולספר חמש עובדות עליהן. בשיעור אספו את המידע, ואז קראו יחד את הפסוקים מספר משלי.
מדברים
- הפסוקים מופנים לאדם עצל – הגידו מה נאמר בהם, במילים שלכם.
- מתוך מה שלמדנו על הנמלים – מה אפשר ללמוד מהן ולהביא לחיינו?
- קראו את הסיפור על רבי אברהם מסדיגורה. האם מקור זה דומה לפסוקים ממשלי? מרחיב אותם? סותר אותם?
- כיצד אימוץ של הגישה המוצגת בשני מקורות אלו עשוי להשפיע על ההתנהגות של האדם בחיי היום-יום?
- כיצד אימוץ של הגישה הזאת יכול להשפיע על הדרך שבה אנחנו לומדים בבית הספר או בעצמנו?
אפשר גם
- בחרו משהו מהסביבה – מן החי, הצומח או הדומם – והסבירו מה אפשר ללמוד ממנו על החיים. אפשר לבקש מהתלמידים לבנות טבלה של רשימת בעלי חיים וליד כל אחד מהם מה אפשר ללמוד ממנו. דוגמאות: ללמוד מהחיות וללמוד מהעצים. אפשר לנסח את המשפטים על פי מבנה המשפט שבפסוקים במשלי: החליפו את המילה "עצל" במילה המתאימה: לך אל… (שם של בעל חיים) … (אדם בעל תכונה שלילית), ראה דרכיה/ דרכיו וחכם. אפשר גם להכין כרזה מאוירת או מצגת להמחשת הביטוי.
- אפשר ללמד את האמירה הזאת מהתלמוד:
"אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה" (מסכת ערובין, דף ק, עמוד ב).
חז"ל אומרים לנו שיש ללמוד מהתבוננות בחיות: החתול (שמכסה את צרכיו) מלמד אותנו צניעות מהי, הנמלה (שאינה לוקחת גרגר מנמלה אחרת) מלמדת אותנו לכבד את הרכוש של האחר ולשתף פעולה, והיונה (בני הזוג נאמנים זה לזה) היא מופת של זוגיות (ומכאן הביטוי העממי "הם כמו זוג יונים"). - האפשרות ללמוד מהתבוננות בהשפעת המים על האבנים מובאת במדרש המובא בפעילות להתמיד בלימוד – תחילת דרכו של רבי עקיבא.
- לימוד מהסביבה פירושו גם לימוד ממעשיהם של בני אדם הסובבים אותנו. ראו את הפעילות דוגמה אישית.