ללמוד מהסביבה
הלימוד נעשה בכל מיני דרכים. שני המקורות המובאים כאן מזכירים את הלימוד מהסביבה – הראשון מהטבע, והשני מהחפצים שסביבנו.
| המקור הראשון פונה לאדם עצל ומפנה אותו ללמוד מהנמלה: אף שאין לה מי שמפקח עליה, היא עובדת בחריצות. הנמלים עובדות לקראת העתיד, אוגרות בקיץ כדי שבחורף יהיה להן אוכל. ידוע כי הנמלים הן פועלות יעילות מאוד: לכל אחת מהן יש תפקיד, וכולן עובדות יחד כדי להגשים את המטרה המשותפת. כיום אנו יודעים את מה שלא ידעו אז: לנמלים יש אכן מלכה, אך החריצות מוטבעת בהן בלא קשר ליראה מהמלכה. עוד פרט מעניין על הנמלה: המשא שהנמלה נושאת לפעמים גדול הרבה יותר ממשקל גופה, כלומר היא מעזה לאתגר את עצמה. לפניכם המשך המקור הפחות מוכר: "עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך. מעט שינות מעט תנומות מעט חִבֻּק ידים לשכב" (משלי ו, ט-י). מכאן הביטוי "חיבוק ידיים" – אי-עשייה. המקור השני, הסיפור על האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה (המאה ה-19), מלמד שאפשר ללמוד לא רק ממה שברא האל אלא גם מה שבני אדם יוצרים. המקור מעודד אותנו להתבונן היטב במה שסביבנו ולראות בכל דבר מקור ללימוד ולהשראה. |
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
|
מדברים
|
אפשר גם
|