לשתות את האור / שלומית כהן אסיף
לאור השפעה רבה עלינו ‒ על גופנו ועל נפשנו, ועל כך מדבר השיר.
שלומית כהן-אסיף היא סופרת ילדים ומשוררת ילדים עטורת פרסים. בשיר הפשוט לכאורה לשתות את אור היא ממזגת שני עולמות: הגוף (השתייה בכוס ובספל, הטיפות, הלגימה, הידיים, הבטן והצמא) והאור (הירח, השמש, הכוכבים והשמים).
בכך היא משרה אווירה קסומה המעוררת את הדמיון.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- ניתן לפתוח בשאילת שאלות כגון אלו: אילו מאורות שונים יש בשמים? איזה אור נעים בעיניכם – האור של הירח, של הכוכבים או של השמש? הסבירו.
- קראו יחד את השיר.
מדברים
- הילד בשיר אומר שהוא שותה את האור. דמיינו: איזו תנועה הוא עושה בכפות ידיו כדי לאסוף את האור? מה משותף לאור שחודר לגופנו ולמים שאנו שותים?
- איזו תחושה לדעתכם מעניקה לילד חדירת האור לתוך גופו, וכיצד היא משפיעה על מצב רוחו?
- לאחר שהילד שתה מן האור, הוא "נשאר צמא". למה לדעתכם הוא מתכוון?
- האם פעם הרגשתם, כמו הילד, שאתם "שותים את האור"? אם כן, איפה זה היה? מהיכן בא האור? היכן בגופכם הרגשתם אותו?
אפשר גם
- אפשר להזכיר את הפסוק מבראשית "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" (בראשית א, ד) ולשאול, לאור השיר, במה האור טוב. אפשר גם לבקש מהתלמידים להוסיף הסברים אחרים לכך שהאור טוב.
- הציעו לתלמידים לפתוח חלון בליל ירח מלא, להתבונן באורו, להפנות אליו את פניהם ואת עיניהם ולהשתדל להרגיש את האור בידיהם ובבטנם (כמו הילד בשיר). בקשו מהתלמידים שעשו זאת לספר על החוויה שחוו.
- אפשר להשמיע ולשיר את השיר אור עולה בבוקר מאת נעמי שמר שבו הפזמון "שמש, הביאו שמש" מביע גם הוא רצון "לשתות את האור". אפשר להדפיס עבור התלמידים את מילות השיר כדי שיוכלו לשיר אותו.