מה הסיבה למסיבה?

רַבִּי עָשָׂה סְעוּדָה לְרֶגֶל נִשּׂוּאֵי בְּנוֹ. הִזְמִין רַבִּי אֶת כָּל הַחֲכָמִים וְשָׁכַח לְהַזְמִין אֶת בַּר קַפָּרָא.
הָלַךְ בַּר קַפָּרָא וְכָתַב עַל שַׁעַר הַבַּיִת: "אַחֲרִית כָּל שִׂמְחָה מָוֶת – וּמָה יִתְרוֹן לְשִׂמְחָתֶךָ?"
יָצָא רַבִּי וְרָאָה, אָמַר: מִי עָשָׂה לָנוּ כָּךְ?
אָמְרוּ: בַּר קַפָּרָא, שֶׁשָּׁכַחְתָּ לְהַזְמִינוֹ.
לְמָחָר עָשָׂה סְעֻדָּה אַחֶרֶת וְהִזְמִין אֶת הַחֲכָמִים וּבַר קַפָּרָא עִמָּהֶם.
כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל הָיָה בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר עַל כָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁלֹש מֵאוֹת מִשְׁלֵי
שׁוּעָלִים.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם [מצאו חן בעיניהם], הִתְקָרְרוּ הַתַּבְשִׁילִים, וְלֹא טָעֲמוּ מֵהֶם כְּלוּם.
אָמַר רַבִּי לְשַׁמָּשָׁיו: מִפְּנֵי מָה הַתַּבְשִׁילִים נִכְנָסִים לַחֶדֶר וְיוֹצְאִים בַּחֲזָרָה לַמִּטְבָּח, וְאֵין טוֹעֵם מֵהֶם כְּלוּם?
אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי זָקֵן אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם וְאוֹמֵר שְׁלֹש מֵאוֹת מְשָׁלִים עַל כָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל.
נִכְנַס רַבִּי אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ? הַנַּח לָהֶם לָאוֹרְחִים שֶׁיֹּאכְלוּ!
אָמַר לוֹ בַּר קַפָּרָא: שֶׁלֹּא תֹּאמַר בִּשְׁבִיל תַּבְשִׁילֶיךָ בָּאתִי, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לֵישֵׁב עִם חֲבֵרַי!
וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ מְפַיְּסִים זֶה אֶת זֶה עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.

עיבוד מתוך אתר ספר האגדה, על פי מדרש ויקרא רבה, פרשה כח, דרשה ב