מה הסיבה למסיבה?
למה אנשים רוצים לאכול יחד? האם רק כדי לאכול או בשביל החברה? באגדה שלפנינו בר קפרא עונה על השאלה.
רַבִּי עָשָׂה סְעוּדָה לְרֶגֶל נִשּׂוּאֵי בְּנוֹ. הִזְמִין רַבִּי אֶת כָּל הַחֲכָמִים וְשָׁכַח לְהַזְמִין אֶת בַּר קַפָּרָא.
הָלַךְ בַּר קַפָּרָא וְכָתַב עַל שַׁעַר הַבַּיִת: "אַחֲרִית כָּל שִׂמְחָה מָוֶת – וּמָה יִתְרוֹן לְשִׂמְחָתֶךָ?"
יָצָא רַבִּי וְרָאָה, אָמַר: מִי עָשָׂה לָנוּ כָּךְ?
אָמְרוּ: בַּר קַפָּרָא, שֶׁשָּׁכַחְתָּ לְהַזְמִינוֹ.
לְמָחָר עָשָׂה סְעֻדָּה אַחֶרֶת וְהִזְמִין אֶת הַחֲכָמִים וּבַר קַפָּרָא עִמָּהֶם.
כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל הָיָה בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר עַל כָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁלֹש מֵאוֹת מִשְׁלֵי
שׁוּעָלִים.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם [מצאו חן בעיניהם], הִתְקָרְרוּ הַתַּבְשִׁילִים, וְלֹא טָעֲמוּ מֵהֶם כְּלוּם.
אָמַר רַבִּי לְשַׁמָּשָׁיו: מִפְּנֵי מָה הַתַּבְשִׁילִים נִכְנָסִים לַחֶדֶר וְיוֹצְאִים בַּחֲזָרָה לַמִּטְבָּח, וְאֵין טוֹעֵם מֵהֶם כְּלוּם?
אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי זָקֵן אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם וְאוֹמֵר שְׁלֹש מֵאוֹת מְשָׁלִים עַל כָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל.
נִכְנַס רַבִּי אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ? הַנַּח לָהֶם לָאוֹרְחִים שֶׁיֹּאכְלוּ!
אָמַר לוֹ בַּר קַפָּרָא: שֶׁלֹּא תֹּאמַר בִּשְׁבִיל תַּבְשִׁילֶיךָ בָּאתִי, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לֵישֵׁב עִם חֲבֵרַי!
וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ מְפַיְּסִים זֶה אֶת זֶה עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.
עיבוד מתוך אתר ספר האגדה, על פי מדרש ויקרא רבה, פרשה כח, דרשה ב
בר קפרא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא (המכונה רבי) ושימש לו יועץ. הוא היה בדחן ידוע, וסיפורים בתלמוד מתארים את ההתנגשויות בין בר קפרא הבדחן ובין רבי יהודה הנשיא שידוע שהיה נמנע אפילו מלחייך.
האגדה מספרת שרבי יהודה הנשיא ערך סעודה לכבוד נישואי בנו ובטעות לא הזמין את בר קפרא. בר קפרא נעלב, מחה והוזמן לסעודה אחרת של רבי. באותה סעודה הוא משל לפני החכמים משלים רבים שמנעו מהם לאכול משום שנהנו מהסיפורים. לבסוף הסביר בר קפרא לרבי שרצה להראות בכך שלא ביקש להיות מוזמן בעבור האוכל, אלא בעבור החברה.
משלי שועלים – סגנון עתיק וידוע של משלים על בעלי חיים מואנשים ובעיקר שועלים כדי להמחיש עקרונות מוסריים וחברתיים. השועל נבחר כחיה בעלת ערמה וחכמה, אולי משום שיש לה מאפיינים כמעט אנושיים. אוסף משלים ידוע הוא משלי איזופוס, וייתכן שבר קפרא סיפר גם את המשלים האלה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הקריאו את החלק הראשון של האגדה (עד "ששכחת להזמינו"), ובקשו מהתלמידים לשער את המשך הסיפור.
- קראו את החלק השני של הסיפור.
מדברים
- למה כתב בר קפרא כתובת על שער ביתו של רבי? מה לדעתכם הוא התכוון לומר בכך? מה אתם חושבים על מעשהו?
- למה חזרו התבשילים למטבח כשם שבאו ולא נאכלו? איך לדעתכם הרגיש רבי בשל כך לאור ההשקעה שבוודאי השקיע בסעודה?
- המילה "עֲרֵבִים" מתארת את ההנאה של החכמים מדברי התורה של בר קפרא. במילה זו משתמשים גם כדי לתאר דבר נעים לשמיעה (ערב לאוזן) וגם כדי לתאר מאכל טעים (ערב לחך). מה ניתן ללמוד מכך על הגורמים להנאה בסעודה? האם גם אתם לפעמים נהנים בארוחה מההתרחשות בה יותר מהאוכל עצמו?
- מה רצה בר קפרא ללמד את רבי בהתנהגותו?
- לדעתכם מה חשוב יותר בסעודה – האוכל או החברה? למה?
אפשר גם
- האגדה על רבי ובר קפרא מזכירה את האגדה על קמצא ובר קמצא. גם שם לא הוזמן אדם אחד לסעודה ונפגע מכך, אלא שבמקרה זה התוצאה הייתה אסון. תוכלו ללמוד את האגדה ולהשוות בין הסיפורים.
- תוכלו גם ללמוד על הציור סעודת פורים שבו כמעט ולא נראים מאכלים על השולחן ולדון בשאלה מהו העיקר בסעודת פורים לפי הציור ולאור המדרש.