מצוות סעודת פורים
מקור מצוות סעודת פורים הוא במגילת אסתר, שם נאמר שיש לעשות מימי הפורים "ימי משתה ושמחה".
וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים […]. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. […].
וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.
אסתר ט, כ-כח
פרושי מילים
מִשְׁתֶּה – סעודה חגיגית שבה מגישים משקאות חריפים
מַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים – מתן צדקה
לֹא יָסוּף – לא יישכח


במגילה מסופר שמרדכי ואסתר קבעו שימי הפורים יהיו ימי חג. את פורים יש לחגוג ב"משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". לימים הפך מנהג זה לדין, וסעודת החג היא ממצוות החג. יש לסעוד ביום החג, ורבים נוהגים לשתות לשכרה על פי אמירה בתלמוד המעודדת לכך. סעודת החג והמשתה מנוגדים למשתים הרבים המוזכרים במגילה. שלא כמו המשתים במגילה, הסעודה אינה אירוע הוללות. במשתה שבמגילה פורקים עול, ולעומתו הסעודה אמורה לעורר שמחה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הקריאו את הפסוקים והסבירו אותם.
מדברים
- למה לדעתכם חוגגים את פורים בסעודה ומשתה? איך הם קשורים לסיפור המגילה?
- לפי הפסוקים, מהי מטרת המשתה?
- אילו דברים לדעתכם צריכים להיות בארוחה כדי שתהיה סעודת חג ולא ארוחה רגילה של יום-יום?
- המגילה מזכירה בפסוק אחד את החובה של עריכת הסעודה, משלוח המנות ומתן הצדקה. מה הקשר בין השלושה?
אפשר גם
- אפשר ללמוד על שמחה ונחמה באכילה ועל הקשר בין שמחה, עונג, נחמה ומזון.
- אפשר ללמוד על מצוות השתייה בחג "עד דלא ידע".
- אפשר ללמוד על החשיבות של מתנות לאביונים, יותר מסעודת החג, לפי רמב"ם.
- אפשר ללמוד על הציור "סעודת פורים" של מוריץ דניאל אופנהיים.
- אפשר לבקש מהתלמידים להכין משחקים או חידונים לסעודת החג המשפחתית כדי להוסיף שמחה בחג.